ברשותכן, משתפת אתכן בנקודות שנראות לי חשובות ומעניינות מתוך המחקר האישי שלי: עלה בדעתי שכשם  שיש בסנסקריט כחמישים מילים לאהבה (לא ספרתי… כך  סופר לי) וכשם שלאסקימוסים יש מבחר מילים המתארות שלג, כך ראוי היה שיהיה לנו ריבוי של מילים המתארות "עינוג עצמי

לפני מספר ימים ביקרתי חברה יקרה, אימא טרייה לתינוקת מקסימה. במהלך הביקור יצא לי לצפות באם מחליפה חיתול לביתה, מנקה את איבר מינה של אישה לעתיד תוך כדי רטינת "אוף, זה הדבר היחיד שמעצבן עם בנות, כ"כ קשה לנקות כאן, לשמור על ההיגיינה של המקום המסובך הזה,

מעבר לסיבות "הרגילות" שמביאות אותנו לעשות אהבה: הנאה, רומנטיקה, התרבות, המין צופן בחובו אוצרות מופלאים, את היכולת להופיע אקסטזה קיומית, את האפשרות להגיע למרחבים תודעתיים חדשים, להתחבר אל האלוהות שבתוכנו, להתחבר אל האקסטזה שבבסיסה של הבריאה, שמקיפה או

כשהרוח מלטפת את גופי רוח וגוף. כשהשמש צורבת את עורי שמש ועור. כשכל העולם חודר לתוכי אין עולם ואין תוך מה יש? מה שיש: תודעת אינסוף. אחת האיכויות המרגשות והיפות ביותר של שיווה, האיכות הגברית הטהורה, בין אם היא מופיעה בגוף של גבר ובין אם היא ה"גבר הפנימ

לפני כשלוש שנים במהלכו של תהליך מדיטטיבי שנועד לקבלת 'הפסוק הנשמתי' שלנו, קבלתי את הפסוק: "אהבת עולם אהבתיך". בזמנו שמחתי והתענגתי, הרגשתי שקבלתי מסר של אהבה ללא תנאי מהבורא, מעולה. אבל הכוהנת התבגרה והעמיקה, ועם הזמן הבנתי שהמסר היה הרבה יותר עמוק מ