מאוד קל להתרגש היום, יש כל כך הרבה דברים וההיצע פשוט מטריף אין ספור חוויות מסעירות חושים ובכל תחום אפשרי, הייתכן שזו אשליה, הייתכן שבצורה מסוימת זה כלוב מזהב?
גם בטנטרה מאוד קל להתרגש ולהיות בחוויה של וואו, נכנסים למרחב חדש, תחושות חדשות, אנרגיית החיים מתעוררת, מתחילים להרגיש הרבה דברים, המחסומים יורדים ועולם חדש נפתח.
אבל גם בטנטרה כמו בכל וואו אחר כמו אוכל או סוכר או סמים ככל שהריגוש עולה צריך יותר ריגוש בשביל להתרגש וככל שצריך יותר ריגוש יכולה גם להיווצר כהות [שזה מה שקורה מפורנו, אבל זה בפעם אחרת].
והרי לרוב מגיעים לטנטרה, שהיא דרך רוחנית, כדי לעבוד על עצמנו ולהתפתח, אולם הריגוש מסית אותנו משם וכשהריגוש נגמר ועוברים לבא וגם הוא נגמר, וזה יכול להיות תקופה ארוכה כזו של חודשים או שנים תלוי ברמת החסך שלנו, וכך יום אחד שהריגושים יורדים מעוצמתם ושוב הכל נראה רגיל ומשעמם ומה שריגש בעבר נראה סתמי או כמו שאומרים באנגלית :
BEEN THERE DONE THAT
ואז נגלה שהבעיות שהיו, עדיין שם, ושלא הרבה נפתר והריגוש היה הסחת דעת שהיה לנו נוח ללכת אליה כי היא עזרה להדחיק את הכאב, היא הסיתה אותנו מהעומק שאליו יכולנו להגיע, כי שם בעומק נפגוש את עצמנו ואת הכאב.
העבודה האמיתית בטנטרה אינה הריגוש, העבודה האמיתית היא להיות ברגע, להיות במדיטציה, להסיר את השריון, ללמוד לנשום מחדש, ללמוד להסתכל פנימה ולא להיבהל.
הבונוס בעבודה הטנטרית הוא שכשנעשה עבודת עומק, כשנצלול פנימה לעומקי הווייתנו, נגיע לעומק שיאפשר לנו להתרגש כמו ילדים קטנים, להתרגש באמת ולא כבריחה או הסחת דעת, אז הריגוש יהיה כזה ששום ריגוש לא ישתווה לו, והכי טוב שהריגוש יהיה בחינם כי נוכל להתרגש ולהיות בהודיה מדברים פשוטים שנמצאים סביבנו כל הזמן.
אני מזמין אתכם/ן להכיר עבודה טנטרית עמוקה, אני מזמין אתכם/ן ללמוד להתרגש באמת.
Photo by Morgan Sessions on Unsplash