מאמר מאת: עירית פרידמן

המסע לתוכי
כלל אהבה עצמית
אינסופית
המסע לתוכי
כלל את האפשור שלי, להיות מי שאני רוצה
המסע לתוכי
כלל את האופציה להגיד – לא
לא בא לי..
אני לא רוצה עכשיו..
לא הצחיק אותי
אני לא רוצה לבוא
אני לא רוצה לשכב
אני לא רוצה חיבוק
זה לא נעים לי
זה לא בסדר

המסע לתוכי
היה להבין
שמותר לי
מותר לי להגיד את כל אלו

המסע לתוכי
כלל לאהוב אותי
על כל לא שאני אומרת
בלי לשפוט או לבקר
בלי לחשוב שאני צריכה להיות מישהי אחרת
או לעשות משהו אחר
או להגיד משהו אחר
או להסכים למשהו שלא בא מרצון אמיתי

המסע לתוכי
כלל להכיר ולפגוש את הרצונות האמיתיים שלי

המסע לתוכי
כלל קבלה של כל חלקי
את החלקים שאני כן
ואת החלקים שאני לא
את החלקים שאני רוצה לשפר ולשנות
ואת החלקים שפשוט הופכים אותי למי שאני

המסע לתוכי
כלל את הידיעה שאני לא מושלמת
ואני גם לא אהיה..
שאני מושלמת ושלמה בחוסר השלמות שלי

המסע לתוכי
כלל נשים נוספות
שהיו שם איתי בדרך
שהראו לי את הדרך מבלי ששמו לב אפילו
מעצם היותן
שיכלו להראות לי וללמד אותי, אפילו מרחוק
איך נראית האישה החופשיה המשוחררת שאוהבת את עצמה ודואגת לעצמה
איך נראית אישה שבאמת באמת אוהבת אותה.

המסע לתוכי
לאישה שאני
לנשיות שאני
לא נפסק אף פעם
הוא רק מתרחב
עוד ועוד כל פעם

עוד קבלה, הכלה, אהבה, נתינה
עוד חמלה, עוד שחרור, חופש, התחדשות
צמיחה, התפתחות

המסע לתוכי הוביל אותי ליצור ערב שכולו מוקדש לנו,
נשים אהובות ויקרות
מסע שמוקדש למהות שלנו
לריפוי הפצעים שלנו
לחיזוק העוצמות האינסופיות שלנו
לאיחוד הנשיות כשבט שתומכות ואוהבות
ששם אחת עבור השנייה
לצמוח ללמד ולרפא.

 

Photo by Joshua Rawson-Harris on Unsplash