מאמר מאת: עירית פרידמן

אינטימיות אמיתית יכולה להתאפשר כשאני רואה אותי כראויה.
כשאני באינטימיות איתי.
כשאני באהבה למי שאני.
כשאני מרגישה ראויה. לאהבה, לליטוף, לעונג, לנשיות, למיניות, כאדם מדהים בפני עצמי.
מלאה באהבה ודאגה עצמית. שיודעת שמגיע לי.
שממש ממש מגיע לי.
שהגוף שלי כמהה למגע אוהב, לאדם שיחלוק איתי אהבה באמת מוחלטת.
שאחד פלוס אחד שווה שתיים.
שאני מעניקה לעצמי את החיבוק האימהי והדאגה העצמית
שמלאה באהבה וחמלה כלפי עצמי.
שמגנה עלי, כמו לביאה על הגורים. מכילה אותי. בים של אהבה.
ושם. שם גם אקבל את מה שמחפשת.
את הגבר, השיווה, שיראה את האישה שבי, השאקטי שבתוכי. שיתנהג אלי כמו אוצר, שיראה בי את כל היופי שבעולם. שידאג לי, שיכיל שיאהב שיוקיר שינשום אותי שינשום איתי ויודה עלי כמו שאני מודה עלי.
אינטימיות מתחילה באהבה עצמית

כשאני אוהבת אותי אני מזמנת לעצמי את האהבה הזאת שאני כבר יודעת שאני ראויה לה
כשאני אוהבת אותי אני משדרת לסביבה שלי את האהבה שלי כלפיי, וזה גם מה שאקבל מהם בחזרה.
כשאני אוהבת אותי אני מאפשרת לעצמי את האהבה הזאת
כי אני יודעת שאני האהבה הזאת בעצמי.

Photo by Bruno van der Kraan on Unsplash