מאמר מאת: עירית פרידמן

"לפני כמה שבועות התחלתי להרגיש… כלום.. הימים עברו להם, בלי שום רגשות בתוכי, שום שמחה וגם שום עצב.. פשוט לא הרגשתי.."
אבל.. מה קרה? הרי אני אנחנו מרגישים כל הזמן, ממגוון הרגשות שבתוכנו.
"איך יכול להיות שאני פשוט לא מרגישה פתאום?
אני בניתוק??"
בחרנו להתבונן.. ופתאום הגיע גל ענק של עצב ששטף אותה
עצב ועצב, ועוד קצת עצב, ואחריו – רגיעה..
אחריו הגיעו אליה תחושות נוספות, הגיעה הפגיעות, רגיעה, חמלה, אהבה, קצת עצב, עוד קצת אהבה.. ומתוך מעגל הרגשות והתחושות – היא חזרה להרגיש..

אנחנו יחידה הוליסטית אחת שלמה, יחידה אחת של אנרגיה
האנרגיה עוברת בכל הגוף שלנו, בין כל מרכזי האנרגיה שלנו.
אם סגרתי בתוכי משהו אחד – עצב, פחד, – נסגרים ביחד איתו היבטים נוספים, ברמות שונות כמובן.
אם אני לא מאפשרת לעצמי להרגיש את העצב בחיים שלי – ביחד איתו נסגרת גם היכולת שלי להרגיש שמחה בחיים שלי.
אם אני לא מאפשרת לעצמי להרגיש את הפחד בחיים שלי – אני סוגרת גם את היכולת להרגיש התרגשות בחיים שלי.
אם אני לא מאפשרת לעצמי להרגיש את הכאבים שלי – אני סוגרת את היכולת שלי להרגיש אהבה.
אם אני מפחדת להתחייב בחיים שלי – אני לא מאפשרת לעצמי להתמסר לשום דבר..
הם תמיד באים ביחד…
אני לא יכולה להחליט שאני סוגרת רק את הכאב והעצב בחיים שלי.

לכן הרבה פעמים אנשים חווים את תחושת הניתוק בחיים שלהם.
אני מתכוונת למקום הפשטני יותר של הניתוק, ולא כמנגנון והפרעת האישיות, אלא המקום בו הרבה מאיתנו משתמשים בו ביום יום, מעין תחושה שאני מנותק מעצמי..
הניתוק מגיע אלינו כי יש משהו שאנחנו לא מסכימים להרגיש ולחוות, מעין כאב גדול שנמצא בתוכנו, עצב, פחד, משהו שאנחנו חושבים שאנחנו לא מוכנים להתמודד איתו, אז אנחנו מתעלמים ממנו, בוחרים לא להתעסק עם זה עכשיו, לא לכאוב. אז כשאנחנו מתעלמים ממנו ומעדיפים לא להרגיש כרגע את התחושה הזאת, אוטומטית נסגר אצלנו זרם האנרגיה, כך שאנחנו גם לא מצליחים לחוות רגשות נוספים חיוביים, הרי שזה אותו פרץ של אנרגיה.. אותה האנרגיה העוברת בכל הגוף שלנו.
סגרנו את הברז של האנרגיה והרגשות הכואבים – יחד איתם סגרנו גם את הרגשות החיוביים

לכן חשוב שנזכור – אנחנו יחידה הוליסטית אחת של אנרגיה,
כל תחושה שלא מקבלת במה וביטוי משפיעה גם על יתר התחושות לקבל במה וביטוי
לכן, כאשר אנחנו מוכנים לפגוש את הכאב שלנו, אנחנו מוכנים לפגוש את עצמנו.
המקומות הכואבים הם גם המקומות הכי עדינים ויפים ורגישים בנו.
לכן לאפשר לעצמנו להיות חלשים זה לאפשר לעצמנו להיות חזקים..
לאפשר לעצמנו להרגיש כאב זה לאפשר לעצמנו להיות מאושרים..

מזמינה אתכם להתחיל להתבונן,
אילו רגשות אני מדחיק/ה מעט,
אילו רגשות אני מפחד/ת לפגוש
להתבונן בהם, להעלות אותם למודע..
וכל פעם..
כל פעם לאפשר להם..
כל פעם עוד קצת…

 

 

Photo by Ramez E. Nassif on Unsplash