שניהם, המיניות והכעס הם מורים חשובים מאד. אם נסכים לפגוש אותם, נוכל גם ללמוד מהם. כשאנו מסכימים ללמוד מהם, הם מתעדנים.  הם כבר לא מנהלים אותנו אלא מעל

במסע החיים הזה יש כל מיני רגעי חסד והודיה עם אתגרים ורגעי גבורה. בחקירה שלי בשנים האחרונות שמתי לב שבזמן המעברים בין מצבי תודעה שונים אני פוגש באתגר ו

טנטרה זו דרך לחוות את הכוח המתחדש והמפרה שבתוכך. מיניות שלמה, היא תנועה בתוכך שיוצרת עונג מתמשך ועצמה. מיניות היא הכוח המפרה שבתוכך. את/ה זוכר/ת? שכשפ

במהלך חיינו נפגוש אנשים המעודדים קיום של מערכות יחסים בדרך מסוימת ויצהירו שהדרך הזו היא הדרך הנכונה והטובה. הדרך היחידה. חלקן נראות שונות אחת מהשנייה

מאמר ראשון בטור אישי של מלכה פלדשטיין בוא היא מספרת על מסעה לעולם הטנטרה

לעיתים אנו מתאווים ולא מתאהבים. במצב זה אנו מנסים "לקחת" את האהבה שאנו זקוקים לה, מה שמעיד על חוסר פנימי באהבה. בעולם שבו אנו חיים, הרבה דברים מגיעים

לדאבון הלב, אנשים רבים מסתובבים בעולם עם שריון שחוסם להם את התשוקה לחיים. אפשר לזהות שם איזה סוג של עצבות, משהו כבוי, אולי אפילו דיכאון. אנשים אלה מתק

במשך שנים הואגינה הייתה איבר מיסתורי. נעלם, מותקף. הוא נחקר דרך החשיבה הגברית שלא ראתה בו חשיבות מעבר לרעיון ההתרבות. בשנים האחרונות עולה המודעות כי ה

טנטרה יכולה לחזק קשר , למוסס הגנות ולאפשר יותר קרבה בזוגיות. לראות בדרך חווייתית איך המיניות היא דרך נוספת לביטוי אהבה וקשר, ואיך לחיים קל יותר לבטא א