היום בבוקר התעוררתי עם שיר מתנגן בתוכי,
– 'Bring me a higher Love' שירו של Steve Winwood
תהיתי מהי אותה תשוקה ל'אהבה גבוהה' שכל אותם מאות אלפי אנשים שרו, זעקו איתו ביחד?
ואיך זה קשור לשאלה בתוכי, איתה הלכתי לישון – 'מהי אהבה מודעת? ' זה גרם לי לחקור בעיניין.
מסתבר, שישנה מין תחושה קולקטיבית של המין האנושי, שנוגעת עמוק בלב של כל אחד מאיתנו, והיא, שחייבת להיות אהבה אחרת, 'אהבה גבוהה יותר', ושלחיות בלעדיה זה סתם בזבוז זמן…(לפי מילות השיר של סטיב)
מאין לנו אותה ידיעה שאכן אהבה כזאת קיימת?
כי כולנו חווינו אותה ברגעים קצרים של חסד, ובעיקר מכיוון שהגענו לעולם רוויים בתדר זה של אהבה.
בשל כך, אנחנו אוהבים כל כך תינוקות, ליבינו נפתח ממראה של תינוק, נמשכים להריח אותו, אוהבים את התדר המתוק שלו, תוסס וחי, זכרון שצרוב לנו בתאים…זוהי מראה לעצמינו, געגוע לעצמינו הטהור והנקי, במצב של תום, רוגע ושקט – ללא מחשבה ודאגה, חי בספונטניות, בהנאה וספוק מכל רגע.
רובינו מתרגמים געגוע זה כצורך להביא ילדים לעולם, רצון שאכן מספק אותנו לזמן מה, ואז, כשהילד גדל אנחנו רוצים עוד אחד…ועוד אחד. מין חור שכזה, חוסר פנימי , חוסר סיפוק שאנחנו מנסים למלא במשהו, במישהו מחוץ לנו.
תהייה- האם זה סוג של צורך ביולוגי בלבד? האם זה קשור לצורך חברתי? האם זה עיניין של דת? האם זאת סוג של התמכרות…? גופנית? נפשית?
ועם זאת, מה עם הנשמה- הרצון האמיתי של הנשמה שלי? מה היא באה לעשות בעולם? מה יעזור לה להתפתח לגדול ולהחכים?
האם ילדים יוסיפו לשעור שלה או יהוו מכשול למפגש אותנטי עם העצמי הנשמתי? כי אין זמן בשבילי…קודם הילדים(!)
אז למה בעצם לא למצוא את האהבה בתוכי?
למצוא בתוכי את אותו תדר ממלא ומספק שכולנו משתוקקים לחיות בתוכו…האהבה קיימת לרשותי כל הזמן, יש לי את הבחירה – להחליט לחקור ולהבין מה דרוש לי בכדי לחיות אותה באופן מספק ומלא יותר, באופן מודע, לחוות את האין סופיות שלה ולבחור לחיות אותה יום יום, רגע רגע.
אני קוראת לזה לבחור לחיות מתוך 'אהבה מודעת'.
והשאלה הראשונית היא:
האם אני חי מתוך אהבה… או מתוך פחד?
האם אני מודע לכך או מוכן להודות לפחות בפני עצמי שאני עושה את הבחירות שלי מתוך פחד?
ולמה זה חשוב להיות מודע לזה?
כי ההיפך של אהבה זה לא שנאה אלא פחד. כווץ.
זה אומר שאם אני חי את חיי מתוך פחד אני לא חי באהבה!
איך לחיות מתוך אהבה ולא מתוך פחד?
* בהתרחבות מלאה ולא בכווץ ומוגבלות( -שכליות, רגשיות, גופניות ורוחניות).
* מגיב לחיים, פתוח להתנסויות חדשות, משוחרר משליטה, מיצירת גבולות מיותרים, מהתניות מהעבר, מאחזויות או התמכרויות.
* חי בעירנות- בנוכחות מלאה בחיי- מתוך אהבה מודעת.
מהם 7 המפתחות לאהבה מודעת?
1. איך לחיות בתשומת לב, בכבוד ברגישות ואהבה לגופי, איך להתנהל עם אנרגיית החיים-הויטליות בתוכי, עם המיניות והחושניות הפועמת בי ללא פחד ושיפוטיות…
איך אני מביא/ה מודעת לאוכל שאני מכניס/ה לגופי, לדרך שלי למעשה האהבה- בהתמסרות…ללא התמכרות.
2. איך לחיות באינטימיות, עם כל גווני הרגשות בתוכי, עם חושים פתוחים, בחושניות, בהתמסרות ואהבה לעצמי ולאנשים סביבי מבלי ליצור מרחק או ליצור תלות…
3. איך לחיות בשלום עם עצמי וסביבתי מתוך בטחון ועוצמה פנימית- ללא מאבק, תחרותיות, מאבקי כוח, קורבניות…
4. איך לחיות מתוך אהבה שאינה מותנת– מקבלת, חובקת, מכילה, שאינה שופטת? איך לחיות ללא דרמות, בקלילות, בהומור…
5. איך לחיות באהבה ועדיין לחיות כאינדיבידואל המכבד מבטא ויוצר את עצמו מתוך חופש?
6. איך להרשות לעצמי להתמוסס ולהתמזג בתדר האהבה ותוך כדי להיות במודעות נינוחה ומתבוננת?
7. איך להיות בשחרור מוחלט, ללא מיינד, ברטט של אחדות עם היקום כולו?
התשובה לשאלות אלו יכולות להגיע תוך כדי מסע חוויתי פנימה, מזמינה את כל המעוניין להצטרף אלינו למסע מרתק.
