מאמר מאת: רוני ארז

 

"In my sex fantasy.. nobody loves me for my mind"

(נורה אפרון)

כאישה החושבת בעיקר כמו אישה, אבל גם קצת כמו גבר.. אני נפגשת עם נשים רבות על מנת לעזור להן בכל הקשור להנאתן המינית. אחד הספרים הנקראים ביותר בישראל בשנת 2017 היה הספר “ערות”, המכיל 23 מונולוגים לא פשוטים של נשים על מיניותן. הספר עורר עניין רב כי יש כאן חשיפה מהסוג שבדרך כלל לא נראית במחוזותינו. רבים הספרים שיכולים להיכתב, ושיאוכלסו בסיפורים קשים ומרתקים של נשים על המיניות שלהן. לכל אישה הסיפור המיני המדהים שלה, וברובם עולה מצוקה גדולה של נשים בכל הקשור לתפיסת המיניות שלהן. אצל חלק גדול מהן עולה גם חוסר הבנה לקו החשיבה של עולם הגברים שמולן.

הנשים לא אשמות בכך.

בד”כ זה קשור לחוויות לא טובות מהעבר שעיצבו את התנהגותן המינית. זה יכול להיות בגלל הערות לא מתאימות של ההורים שלהן בהקשר המיני בעודן צעירות. הערות שיצרו מצב בו כל פעם שהבחורה נמצאת במצב אינטימי, יחד איתה יושבים בתוך המוח שלה בזמן המעשה גם שני הוריה, עם אצבע מאשימה המונפת כלפיה פן תהנה יותר מידי.

זה יכול להיות חווית מיניות ראשונית לא טובה, כשמשפט לא נכון שנאמר להן בגיל צעיר על ידי החבר שלהן, אירוע המשליך ומתווה את כל ההתנהגות המיניות שלהן למשך שנים ככזו שרק מנסה לרצות את מי שמולן.

במקרים רבים לגברים אין אפילו מושג איזה נזק הם גורמים לאישה בהערה זאת. לפעמים גם לאישה אין יכולת להבין את הנזק שנעשה לה, אבל זה נצרב אצלה.

כמו כן, נשים שעברו בצעירותן טראומות מיניות הקשורות לניצול מיני, הטרדה מינית או כל אלימות מינית אחרת. נשים אלו משדרות אומללות גדולה ומצוקה קשה.

בתוך הזוגיות הן מרגישות אומללות מכיוון והן לא יודעות איך להתנהל עם עצמן ועם בן זוגן בכל מה שקשור למיניות. האומללות הזאת גם יוצרת במקרים רבים מצב שבזמן קיום יחסים מיניים, המוח שלהן לא עוצר לרגע ואינו מאפשר להן להירגע ולהתמסר להנאה מינית. כתוצאה מכך הן מתחילות להתייחס למיניות כאל מה שהוא פונקציונלי שניתן להשיג בעזרתו דברים מבן הזוג וככה מתנהלת הזוגית המינית שלהן.

לרוב, האישה היא הרודפת של עצמה. התפיסה שלה בתוך המיניות עוסקת בשיפוטיות, שליטה, אשמה, בושה, מבוכה, ביקורת עצמית, השוואה לאחרות, חשדנות, ספקנות ופרפקציוניזם. מערכת האמונות האלו לא בהכרח שלה, והן לא משרתות אותה לטובה. היא לא בחרה להסתכל על המיניות בצורה זו. היא גם לא אוהבת את מה שהיא חושבת על המיניות שלה.

תפיסה זאת מביאה אותה להתנהג בצורה נרדפת של סגירות והימנעות. היא לא מרגישה ראויה להנאה, ולא מאפשרת לה להסתכל על עצמה בצורה שונה. היא מעדיפה להישאר באזור הנוחות המוכר, ואין בה רצון לחקור את עצמה. יש בה הרבה חוסר אמון, דחיה, פחד, לחץ, ריצוי, והיא תמיד מוצאת מה חסר.

התוצאה לכך ברמה הפיזיולוגית הינה- תגובת הגוף כקורבן.

הסיפור שהיא מספרת לעצמה, מזינה ומצדיקה אותו לאורך השנים, דרך אירועים ומצבים שהיא חווה, יוצר בגוף תגובה של קורבן. הגוף שלה נסגר, ואינו מצליח להגיע למצב של הנאה פיזיולוגית אמיתית.

במרבית המקרים היא מאשימה את הגבר או הגברים שהיו איתה במצבה. נוח לה להישאר במקום הזה על פני לקיחת אחריות ושינוי התפיסה המינית שלה, שתביא להתנהגות אחרת, ותביא לתגובה פיזיולוגית חיובית מהגוף שלה.

בתוך תוכה, כל אישה יודעת בדיוק את האמת לגבי איך שהמיניות שלה מתקיימת, ואת האמת לגבי איך היא הייתה רוצה שהמיניות שלה תתקיים.

תמיד יש סיבה נכונה להתנהגות שלה, והיא בדרך כלל מרחיקה אותה מהמקום אליו היא רוצה להגיע. יש אצלה התנגשות ערכית בין מספר ערכים שחשובים לה. הנאה, אבל גם פרפקציוניזם. אז היא נכנסת לעניין, הגוף נוכח.. אבל בראש, לא כל הדברים מסודרים כפי שצריך, וזה לא מאפשר לה ליהנות.

השינוי לא מגיע מעצמו. לעיתים צריך לעשות צעדים מלאכותיים עד שהם יוטמעו ויהפכו להיות חלק מאיתנו.

שינוי התנהגות מיני אמיתי מתחיל בשינוי חשיבתי. רק לאחר השינוי החשיבתי, יכול להיווצר שינוי התנהגותי המגיע לאחר הבנה והכרה בכך שדרכי החשיבה שלנו לא נכונות.

בראש ובראשונה נדרש שינוי תפיסתי.

הסיפור שהיא מספרת לעצמה על עצמה חייב להשתנות. התפיסה שלה צריכה לחבר אותה ליכולותיה, אלו שיש בהם הכרה בערך עצמה, פתיחות מחשבתית, חמלה, אהבה עצמית, קבלה עצמית, התמקדות בעצמה ואירועים חיוביים שחוותה.. אמונה בעצמה וברעיון “אהיה אשר אהיה”.

שינוי זה יאפשר לה להתחיל להתנהג במקום שבו היא “תיקח” לעצמה, ותשים את עצמה במרכז. זה יבוא לידי ביטוי במחמאות לעצמה, שחרור משליטה, היא תרגיש ראויה, מחוברת למיניות, תעשה מתוך שלמות, תיקח אחריות על ההנאה של עצמה, תפתח מוטיבציה לפעולה, היא תהיה ממוקדת בהצלחות ותהיה אותנטיות כלפי פנים וחוץ.

ואז, ורק אז.. היא תרגיש כמו מלכה. גם ברמה הפיזיולוגית, דרך הגוף. היא תהיה מחוברת לעצמה, נרקיסיסטית אך לא אגואיסטית, לוקחת וגם נותנת, נותנת “מעצמה” ולא “את עצמה”, משתוקקת, יצרית, שובבה, סקסית, סקרנית, פתוחה, מכילה את עצמה, חיובית, מפרגנת ועושה כמיטב יכולתה לעצמה!

המיניות לא תהווה אז עול, מטלה או ריצוי,

אלא דבר שנעשה בשמחה ומתוך הנאה גדולה.

כשלא מחכים לאורגזמה.. היא מגיעה.

נשים שגומרות מחדירה – האורגזמה פשוט מגיעה.

נשים שגומרות מגירוי חיצוני על הדגדגן – מחכות לאורגזמה.. יש פרוטוקול גמירה..

וזה בדיוק מה שאנחנו צריכות לשנות.. את פרוטוקול הגמירה.

זה אומנם מה שאנחנו יודעות ומכירות ופעמים רבות מרגישות כבולות ומתוסכלות בתוך הלופ שאנחנו מסוחררות בתוכו.. וכמה זה קשה לצאת ממנו.. וכמה זה כיף לצאת ממנו.

תהליך היציאה ממנו מתחיל ברגע שנחליט לקחת אחריות.

על האורגזמות שלנו ועל החיים בכלל.

 

ולסיום.. סיפור קצר הממחיש את ההבדל בין המינים ומיניותם.

לפני שעזבו את גן העדן, הגיע אלוהים בריצה לעבר אדם וחוה, קרא להם ואמר: "חכו רגע.. לפני שאתם עוזבים, מצאתי פה שקית עם עוד שתי תכונות ואני רוצה לחלק אותן ביניכם."

הכניס אלוהים את ידו לשקית, פשפש בה מעט, הוציא את ידו ושאל: "מי רוצה להשתין בעמידה..?"

הגבר ישר קפץ וצעק: "אני! אני!

אמר לו אלוהים: "קיבלת" .

ואז הכניס שוב אלוהים את ידו אל השקית והוציא את התכונה האחרונה שנשארה. הסתכל אל האישה, ואמר: "טוב.. לך נשארה המולטי אורגזמה.."

 

ניצן ורוני ארז

 

Photo by Raymond Perez on Unsplash