כשקבוצה של רישים "אנשי היער" פרשה מעמק ההינדו מלא הידע, למרגלות ההימאלאיה, היא בקשה לחוות ללמוד ולפתח נוכחות ברגע העכשווי וחיבור למרחב ההוויה האינסופית. הרישים תרגלו מצב של עוררות, שהגוף הוא המקפצה שלה והשמיים הם האינגבול שלה. לחוויה הם קראו טנטרה.
כדי לתמוך בחיים טנטריים השאירו אחריהם הרישים מספר הנחיות תזונתיות.
הנחיות התזונה שהשאירו הרישים
ההנחיה הראשונה היא לקבל בברכה ובאהבה את מתנתה של הטבע, להבין שדרכה מתחוללת התפתחות רוחנית. לאכול ולשתות את המתנה הזאת כדי לקבל לתוכנו את גדולתו של מארג החיים. טנטרה מדגישה את האחדות של הגוף והנשמה. כדי למלא אחר הנחיה זו אנו מתבקשים לדבוק במזון טבעי בלבד, ולהתרחק ממזון מתועש, כדי שתדרי הטבע יוכלו לפעול בתוכינו. בימי הרישים למרגלות ההימאלאיה לא היה מזון מתועש, הם אכלו מצמחי וחיות היער ושתו ממי ההר הצלולים, וכיום, כדי לתמוך בהתפתחותנו הרוחנית עלינו להתאמץ ליזון מזון טבעי ולשתות מים זכים. בנוהגנו כך גופנו אומר שירה, האנרגיה בו זורמת וחושינו בהירים. אז אפשר להניע בגוף תנועה ונשימה ולהשתמש בהן כשער לחוויה רוחנית של אהבה.
ההנחיה השנייה של הרישים הייתה שמצביו הגופניים והנפשיים של האדם משתנים, גם של מבשל הארוחה וגם של הסועד אותה, ולכן יש להתאים את הארוחה למצבו העכשוי של האדם ולעונה העכשוית שסביבו. הנחיה זו מלמדת קשב רב לגופנו ולנפשנו, גמישות ומוכנות להשתנות מארוחה לארוחה, ואף להמנע מאכילה כשהנפש סוערת מדי. בדוגמאות שהותירו הרישים מאחוריהם ניתן לקרוא על ארוחות גורמה מרובות מנות קטנות וחושניות מלוות במיני יין שונים מצד אחד, ועל ארוחות פשוטות של מרכיב אחד או שניים מצד שני. ניתן לקרוא על צומות מצד אחד, ועל הלל לתפריט הצמחוני כמו גם הלל לבשר. אי אפשר להכניס את הטנטרה לתפריט קבוע וידוע מראש.
הרישים דיברו על שלוש אכויות בחומר: סאטוית, ראג'אסית וטאמאסית. האיכות הסאטוית מפתחת רגישות ורוחניות ומתבטאת במזונות כמו: פירות, ירקות, דגנים, חלב ודבש. האיכות הראג'אסית מפתחת תשוקה וחום ומתבטאת בתבלינים ומלח. האיכות הטאמאסית מפתחת חייתיות ותחרותיות ומתבטאת במזונות כמו: בשר, ביצים ואוכל מטוגן. יש להשתמש בכל איכות במודעות, בזמן הנכון ובכמות הנכונה. שלושת האיכויות משפיעות גם על נוזלי הגוף, על ריחם וטעמם, וחשוב מאד לווסתם למעשה האהבה. האיכות הסאטוית נקיה ועדינה בריחות ובטעמים שהיא משווה לגוף, האיכות הראג'אסית מדליקה את אש התשוקה בריחות ובטעמי הגוף, והאיכות הטאמאסית מעכירה את ריחות וטעמי הגוף. יש מקום ומינון לכולן. גם לטאמאסית, למשל, היא טובה לאתלט לפני תחרות. בטנטרה יש מקום להכל.
ההנחייה האחרונה שהשאירו אחריהם הרישים היא שקיבתנו צריכה להיות מלאה בחציה במזון, מלאה ברבעה במשקה, ומלאה ברבעה בריק. אם לא נשמר את הריק בקיבתנו, העקרון שהתפתחות רוחנית צומחת מתוך הגוף הגשמי לא יתקיים. זה החלק הריק שבתוכו נעה האנרגיה ומותמרת להתפתחות רוחנית. ניתן לתרגם את ההנחייה הזאת לגודל הארוחות, לזמני האכילה ביום, וגם לתוכנית שבועית שבה יש יום או יומיים צום.
מזונות העל הטנטריים
החלב ודבש שדיברו עליהם הרישים היו SUPER FOOD רציני ביותר: חלב חי מעטיני חיה שהמליטה באביב, לא מפוסטר ולא הומוגני, פועם ופראי כמו האביב. דבש מיערה של דבורי יער פראיות המכיל כל מה שמלכת הדבורים צריכה כדי לפרות ולרבות. מזונות מרוכזים בצורה בלתי רגילה בחלבון ושומן חיוניים, מינרלים ויטמינים נוגדי חמצון, וגם חומרים נדירים שבונים מסלולי אושר והתעלות במוח. קשה כיום למצוא מזונות שכאלה בעולם החי אבל ניתן למצוא זרעים ואוכמניות ושורשים שכאלה ביער.
מזון העל הטנטרי ביותר שקיים כיום הוא הקקאו. יש בקקאו החי הפראי שלושה חומרים שנמצאים בדמם של אנשים מאוהבים אהבה טריה: טריפטופאן, אננדמיד ופנילאתילמין. זאת לצד שפע חלבון ושומן מעולים, מינרלים ונוגדי חמצון. הקקאו ממריץ אותנו ופותח את ליבנו. כדאי לנו להכניס אותו לחיי היום יום לחוויה כללית של תשוקה למארג החיים, אותה תשוקה שפיעמה ברישים, ובטח שכדאי לנו להכניס אותו לטקסים של התעוררות גופנית ורוחנית. עלינו לצרוך אותו RAW זאת אומרת טבעי ולא מחומם. חי. לפני שהתעשייה קלתה אותו, ריככה אותו עם מתחלבים, המתיקה אותו ונתנה לו חיי מדף ארוכים. הוא בא חי כפולים, כשבבים, כאבקה וכחמאה. החמאה היא גם חומר הסיכוך הטוב ביותר למעשה האהבה, היא בריאה לגוף ומחזקת אונים. פרי הקקאו דומה לרחם ופרח הקקאו דומה לפרח החיים. זהו עץ שבמשך תשע שנים מחייו מניב פירות ופרחים נונסטופ, ועומד עטור בשניהם בוזמנית. אנשי היער הגישו אותו מנחה למלכים ולאלים. היו אתם מלכים ומלכות, אלים ואלות, העניקו לעצמכם את שפע האון שהוענק במקדשי היער לרמי המעלה.