מאמר מאת: נחמה מידןלמה חשוב להתייחס למערכת היחסים בעבודה טנטרית זוגית?
זוגות רבים מגיעים אלינו לקסם המגע לתהליך טנטרי חווייתי, במטרה לשפר את איכות חייהם הזוגית והאישית.
עם השנים שמתי לב שיש הבדלים גדולים ביכולת של זוגות להקשיב לגוף ולהרגיש את החווייה האנרגטית שתרגול טנטרה מאפשר.
ראיתי שככל שההיסטוריה של הזוג ארוכה יותר, שיש נושאים שלא מדברים עליהם, או כאילו שלא נמצא להם פתרון, כך קשה לבני הזוג לחוות את הקסם שבטנטרה, ולעומתם זוגות שנמצאים בתחילת הקשר ועדיין לא העלו על עצמם שכבות של הגנות ואכזבות, או בקשר זוגי גמיש ומספק, מגלים את הקסם עם מעט מאד הכוונה שלי פשוט מתוך ההקשבה לחוויות הגוף במהלך ההתנסות.
שאלתי את עצמי איך זה יתכן הרי אני אותה מנחה בכל המקרים?
ההסתכלות הזאת חזקה אצלי את ההבנה שאיכות הקשר זקוקה להתייחסות.
מערכת יחסים זוגית היא כמו שלם השווה יותר מסכום חלקיו, מערכות שואפות לשמור על יציבות, ולצורך זה נוצרים תפקידים לבני הזוג:
לדוגמא: חיים (45) ומירה (42) נשואים 12 שנים עם 3 ילדים, כשהגיעו התלוננה מירה שחיים נמצא הרבה מחוץ לבית, במעט הזמן שנותר אחרי ארוחת הערב והמקלחות לא מתעניין כלל ברגשותיה, וחיים ציין שהיה מעוניין בחיים מיניים יותר מגוונים, ומכיוון שזה חסר לו הוא מוצא עניין והתרגשות בספורט ובעבודה מחוץ לבית.
מירה אימצה את תפקיד הרודף זה שרוצה כל הזמן קרבה, וחיים את תפקיד המתרחק זה שצריך הרבה מרחב. ע"י כך הם משמרים מערכת יציבה.
התפקידים האלה מזינים אחד את השני: ככל שהרודף מחפש יותר קרבה כך המתרחק רוצה יותר מרחב, בדרך זאת בני הזוג מגיעים לקצוות. איכות החיים בקצוות יורדת, ויש תחושה של יאוש ותסכול לשני הצדדים.
הדרך לשנות קשורה להבנה של כ"א מבני הזוג שיש לו מה להרוויח מהתרחבות לכיוונו של האחר
בדוגמא שלנו למירה יש מה להרוויח מפיתוח יותר עצמאות ותחומי עניין והנאה בנפרד מחיים, ומהיכרות עם המיניות שלה,ואילו חיים זקוק גם הוא לקרבה אבל עליו להתגבר על הפחד להיות תלוי ונזקק, ולראות את הקרבה הרגשית כביטוי נוסף לאנרגית החיים והמיניות. כך מתקרבים בני הזוג זה לזה ולעיתים אפילו מחליפים את התפקידים בניהם בגמישות מה שמאפשר לשניהם חופש בחירה גדול יותר.
אנו לא בוחרים את בני הזוג שלנו במקרה, לרוב הם אלה שהכי מאתגרים אותנו לפתור עניינים לא פתורים מילדותנו. אז למדנו בקשר שלנו עם ההורים איך נראית אינטימיות ואהבה, ושם נוצרו אמונות היסוד שלנו על מי אנחנו ואיך לפעול בעולם. שם גם נוצרו ההגנות שלנו איך להימנע מכאב ואכזבה.
במהלך הפגישות, מירה גלתה שחיים מזכיר לה את אביה שהיה מרוחק ובקורתי, ובייש אותה על גילויי המיניות שלה בנערותה, ואילו חיים גילה שרדיפתה של מירה מזכירה לו את אימו השתלטנית והרגשנית שלא הניחה לו לבטא את רצונותיו ורגשותיו.
רק לאחר שהבינו מתוך החוויה,איך הם מחזקים זה בזה את ההגנות שפתחו בילדות כדי להמנע מכאב, יכלו להתפנות ולחקור למה הם זקוקים עכשיו זה מזה, מירה יכלה
דרך תהליך שכלל תרגול טנטרי ועבודה על מערכת היחסים, בדרך של התנסות וסקרנות, הצליחו לצאת מהמעגל של הקצנה והתרחקות, למעגל המזין ומוסיף אנרגיה לחיים של שניהם.
