זיגמונד פרויד אומר באיזה מקום שהאדם נולד ניירוטי. זו חצי אמת. האדם אינו נולד ניירוטי אך הוא נולד לתוך אנושות ניירוטית, והחברה סביב הופכת את כולם, במוקדם או במאוחר לניירוטים. האדם נולד טבעי, אמיתי, נורמלי, אך ברגע שהרך הנולד נעשה חלק מהחברה, מתחילה הניירוזה.

כפי שהננו, אנו ניירוטים. הניירוזה מורכבת מפיצול – פיצול עמוק. אינך אחד; אתה שניים או אפילו רבים. דבר זה יש להבין לעומק. רק אז אנו יכולים להמשיך בטנטרה. הרגש שלך והחשיבה שלך הפכו לשני דברים שונים; זהו בסיס הניירוזה. החלק החושב והחלק המרגיש הפכו לשניים; ואתה מזדהה עם החלק החושב לא עם החלק המרגיש; הרגש יותר טבעי מהחשיבה. הגעת עם הלב המרגיש, ואילו את החשיבה טיפחת; היא נמסרה על ידי החברה. והרגש שלך הפך לדבר מודחק. אפילו כאשר אתה אומר שאתה מרגיש, אתה רק חושב שאתה מרגיש. ודבר זה קרה ממספר סיבות.

הסוטרה הראשונה בספר העתיק ויגיאן בהירב טנטרה אומרת:

בתחילת האיחוד המיני שמרי על ערנותך לאש ההתחלה ובהתמידך בכך, הימנעי מגחליי הסיום.

וזה מה שעושה את כל ההבדל.

עבורך, האקט המיני הוא פורקן. לכן כאשר אתה נע לתוכו אתה בחיפזון. אתה רוצה להגיע כבר לפורקן. אנרגיה גואה על גדותיה תשתחרר; תרגיש הקלה. הקלה זו היא רק סוג של חולשה. אנרגיה גואה על גדותיה יוצרת מתח, התרגשות, אתה מרגיש שמשהו צריך להיעשות. אחרי שהאנרגיה משתחררת אתה חש חלש. אתה עשוי להתייחס לחולשה זו כהרפיה, כי ההתרגשות חלפה, האנרגיה הגואה על גדותיה חלפה. אתה יכול להירגע. אך הרפיה זו היא הרפיה שלילית. אם אתה מסוגל להיכנס להרפיה רק על ידי פליטת אנרגיה, יש לכך מחיר גבוה מאוד. והרפיה זו יכולה להיות רק פיזית.  היא אינה חודרת לעומק ואינה יכולה להפוך רוחנית.

סוטרה ראשונה זו אומרת, אל תחפז ואל תשתוקק לסיום. הישאר עם ההתחלה. באקט המיני יש שני חלקים: ההתחלה והסיום. הישאר עם ההתחלה. החלק הראשון רגוע יותר, חמים. אך אל תחפז לנוע אל הסיום. שכח מהסיום לגמרי.

בתחילת האיחוד המיני, שמרי על ערנותך לאש ההתחלה….

כאשר אתה גואה על גדותיך, אל תחשוב במושגי פורקן. הישאר עם אנרגיה זו הגואה על גדותיה. אל תחפש פליטה. שכח ממנה לגמרי! היה שלם בתוך חמימות  זו של ההתחלה. הישאר עם אהובתך, כמו הפכתם לאחד. ייצרו מעגל.

יש שלוש אפשרויות. מפגש של שני אוהבים יכול ליצור שלוש צורות גיאומטריות. ייתכן שקראת על כך או אפילו ראית תמונה אלכימית ישנה שבה גבר ואשה עומדים ערומים בתוך שלוש צורות גיאומטריות. צורה אחת היא הריבוע, צורה אחרת  היא משולש, והצורה השלישית היא המעגל.

זהו אחד הניתוחים האלכימיים והטנטריים העתיקים של האקט המיני. בדרך כלל, כאשר אתה בתוך האקט המיני קיימים ארבעה אנשים, לא שניים – זהו הריבוע. יש שם ארבע זוויות מאחר שאתה עצמך נחלק לשניים – החלק החושב והחלק המרגיש – השותפה שלך אף היא נחלקת לשניים. אתם ארבעה אנשים. לא שני אנשים נפגשים שם אלא ארבעה. זהו המון. ולא ייתכן באמת מפגש עמוק. יש ארבע זוויות והמפגש הוא מזויף בלבד. זה נראה כמו מפגש, אך זה לא. לא תתכן כל תקשורת, מכיוון שהצד העמוק שלך נסתר והצד העמוק של אהובתך אף הוא נסתר. זהו רק מפגש של שני ראשים, רק מפגש של  שני תהליכי חשיבה, לא  של שני תהליכי רגש. הללו נסתרים.

הסוג השני של מפגש יכול להיות כמו משולש. אתם שניים – שתי זוויות הבסיס. לרגע חטוף אתם הופכים אחד, כמו הזווית השלישית של המשולש. אך רק לרגע חטוף…. השניות שלכם אובדת ואתם הופכים אחד. זה טוב יותר מאשר מפגש הריבוע, שכן לפחות לרגע בודד יש אחדות. אחדות זו מעניקה לך בריאות, חיוניות. אתה חש שוב חי וצעיר.

אך השלישי הוא הטוב ביותר, השלישי הוא מפגש הטנטרה: אתם הופכים מעגל. אין זוויות, והמפגש אינו לרגע בודד. המפגש באמת לא-זמני; הזמן לא מתקיים בתוכו. וזה יכול לקרות רק אם אינך מחפש אחר פליטה. אם אתה מחפש פליטה, אזי זה ייהפוך מפגש של משולש – מכיוון שברגע שקרתה פליטה נקודת המגע הלכה לאיבוד.

הישאר עם ההתחלה; אל תנוע לסיום. איך להישאר בהתחלה? יש לזכור דברים רבים.

אל תתייחס לאקט המיני כאילו שהוא נע לאיזה מקום. אל תתייחס אליו בתור אמצעי – הוא תכלית לעצמו. אין לו תכלית; הוא אינו אמצעי. שנית, אל תחשוב על העתיד; הישאר עם ההווה. אם אינך יכול להישאר בהווה בתחילת החלק של האקט המיני, אזי לעולם לא תוכל להישאר בהווה – מאחר שטבעו של האקט עצמו הוא כזה שהוא משליך אותך לתוך ההווה.

הישארו בהווה. תיהנו ממפגש שני הגופים, שתי הנשמות, התמזגו אחד בשני… התמוססו אחד לתוך השני. הישארו ברגע מבלי ללכת לשום מקום, והתמוססו. יש להפוך את החמימות, את האהבה, למקום שבו ניתן להתמוסס אחד לתוך השני.

משום כך, אם לא קיימת אהבה, האקט המיני הוא אירוע חפוז. אתה משתמש באחר; האחר הוא רק אמצעי. והאחר משתמש בך. אתם מנצלים אחד את השני, לא מתמזגים אחד בתוך השני. עם אהבה אתה יכול להתמזג. ההתמזגות בהתחלה, תעניק תובנות רבות.

אם אינך נחפז לסיים את האקט, האקט הופך בהדרגה פחות ופחות מיני ויותר ויותר רוחני. איברי המין גם הם מתמוססים אחד בשני. מתחולל יחוד עמוק, חרישי, בין האנרגיות של שני הגופים, ואז אתם יכולים להישאר יחד במשך שעות. יחד זה הולך ומתעמק בחלוף הזמן. אך אל תחשוב. הישאר ברגע, במיזוג עמוק. זה הופך לאקסטזה, לסמהדי. ואם אתה יכול לדעת זאת, אם אתה יכול להרגיש ולממש זאת, שכלך המיני ייעשה לא-מיני. בדרך זו ניתן להשיג ברהמצ'אריה עמוקה מאד, להשיג פרישות.

זה נראה פרדוקסלי מאחר שאנו חושבים במונחים שאם האדם אמור להישאר פרוש, אסור לו להסתכל במין השני, אסור לו להיפגש… הימנע, ברח! אזי נוצרת פרישות מזויפת ביותר: השכל ממשיך לחשוב על המין השני. וככל שאתה מרבה לברוח מהשני, יותר אתה נאלץ לחשוב, מכיוון שזהו צורך בסיסי עמוק.

הטנטרה אומרת, אל תנסה לברוח – בריחה אינה אפשרית. במקום זאת, השתמש בטבע עצמו כדי להגיע מעבר. אל תלחם! קבל את הטבע על מנת להתעלות מעבר לו. יחוד זה עם אהובתך, אם מאריכים אותו, ללא סיום, פשוט להישאר בהתחלה…. התרגשות היא אנרגיה. אתה יכול לאבד אותה, אתה יכול להגיע לשיא, ואז האנרגיה הולכת לאיבוד ואתה תיכנס עקב כך לדיכאון, תרגיש חולשה. אתה יכול להתייחס לזה כהרפיה – אך היא שלילית.

הטנטרה מעניקה לך מימד גבוה יותר של הרפיה שהיא חיובית. שני בני הזוג נפגשים אחד בתוך השני, מוסרים אנרגיה חיונית אחד לשני; הם הופכים למעגל, והאנרגיה שלהם מתחילה לזרום במעגל. הם מעניקים חיים אחד לשני, חיים מחודשים. אין שום אובדן אנרגיה. במקום זאת, נרכשת יותר אנרגיה, מאחר שבאמצעות המפגש עם המין השני כל תא בגופך מתעורר, מתרגש. ואם אתה יוכל להתמוסס בתוך ריגוש זה מבלי להוליך אותו לשיא, להישאר בהתחלה, מבלי להתלהט, להשאר חמים, שתי חמימויות אלו תפגשנה.

אתה יכול להאריך את האקט לזמן רב. ללא פליטה, מבלי להשליך אנרגיה החוצה, זה הופך למדיטציה. ובאמצעותה אתה נעשה שלם. באמצעותה האישיות החצויה שלך שוב אינה חצויה – היא מחוברת.

כאשר ילד נולד, הוא ישות מרגישה. הוא מרגיש דברים; הוא עדיין אינו ישות חושבת. הוא טבעי, בדיוק בדומה לכל דבר טבעי בטבע – בדיוק בדומה לעץ או לחיה. עליו להדחיק את רגשותיו, כי אם לא ידחיק את רגשותיו הוא יסתבך כל הזמן בצרות. כאשר הוא רוצה לבכות הוא אינו יכול לבכות כי הוריו לא יאשרו זאת. הוא יגונה, הוא לא יזכה להערכה, לא ייאהבו אותו. לא מקבלים אותו כפי שהינו. עליו ללמוד איך להתנהג. עליו להתנהג בהתאם לאידיאולוגיה מסוימת, לאידיאלים; רק אז ייאהבו אותו.

כפי שהוא האהבה אינה בשבילו. הוא יכול לזכות לאהבה רק אם יציית לחוקים מסוימים. חוקים אלו כפויים עליו; הם אינם טבעיים. הישות הטבעית מתחילה להיות מודחקת, והלא טבעי, הלא אמיתי, נכפה עליה. הדבר הלא אמיתי הזה הוא שכלכם, ומגיע רגע שהפיצול הוא כה גדול שאינך יכול לגשר עליו. אתה שוכח לגמרי מה היה טבעך האמיתי – או מה הינו. אתה פנים מזויפות; הפנים המקוריות אבדו. ואתה גם פוחד להרגיש את המקוריות, כי ברגע שתרגיש זאת החברה כולה תהיה נגדך. לכן אתה עצמך פונה נגד טבעך האמיתי.

דבר זה יוצר מצב מאוד ניירוטי. אינך יודע מה אתה רוצה; אינך יודע מהם צרכיך האמיתיים, האותנטיים. ואז אתה פונה לצרכים לא אותנטיים, כי רק הלב המרגיש יכול להעניק לך את החוש, את הכיוון… מהו הצורך האמיתי שלך? כאשר הוא מודחק, אתה יוצר צרכים סמליים. לדוגמה, אתה עשוי לאכול יותר ויותר, לפטם את עצמך במזון, ואינך מסוגל להרגיש אף פעם מלא. הצורך הוא באהבה, לא במזון, אך מזון ואהבה קשורים באופן עמוק. כך שכאשר הצורך באהבה אינו מורגש או מודחק, נוצר צורך מזויף במזון. ואתה עשוי להמשיך ולאכול. מאחר שהצורך הוא מזויף, לא ניתן לעולם להשביע אותו. ואנו חיים בצרכים מזויפים; משום כך איננו מגיעים לסיפוק.

אתה חפץ להיות נאהב; זהו צורך בסיסי, טבעי, אך ניתן להסיטו למימד מזויף. לדוגמה, צורך האהבה, להיות נאהב, עשוי להיות מורגש כצורך מזויף אם אתה מנסה להסיט את תשומת לבם של אחרים אליך. אתה רוצה שאחרים יקדישו לך תשומת לב – אך הצורך האמיתי הוא להיות אהוב, ואפילו אם העולם כולו ישים לב אליך, לא ניתן לספק את הצורך הבסיסי הזה. כדי לספק את אותו צורך בסיסי די בכך שאדם אחד יאהב אותך, יעניק לך תשומת לב, מתוך אהבה.

כאשר אתה אוהב מישהו אתה מעניק לו תשומת לב. תשומת לב ואהבה קשורים באופן עמוק. אם אתה מדחיק את צורך האהבה, אזי הוא הופך לצורך סמלי – אתה זקוק לתשומת לבם של האחרים. אתה עשוי לקבל אותה ועדיין לא יהיה בכך סיפוק. הצורך מזויף, מנותק מהצורך הבסיסי הטבעי. חלוקה זו בתוך האישיות היא ניירוזה.

הטנטרה היא תפישה מהפכנית מאוד – העתיקה ביותר ועם זאת החדישה ביותר. הטנטרה היא אחת מהמסורות העתיקות ביותר ועם זאת היא לא-מסורתית, אפילו אנטי-מסורתית, מאחר שהטנטרה אומרת, שכל עוד אינך שלם ואחד, אתה מחמיץ לגמרי את החיים. אסור לך להישאר במצב המפוצל; עליך להיעשות אחד.

מה עליך לעשות כדי להיות אחד? אתה יכול להמשיך לחשוב; זה לא יעזור לך מכיוון שהחשיבה היא טכניקת הפרדה. החשיבה היא אנאליטית, היא מפרידה, מחלקת דברים. הרגש מחבר, יוצר סינתזה, הופך דברים לאחד. כך שאתה יכול להמשיך ולחשוב, לקרוא, ללמוד, להתבונן. זה לא ייעזור, עד שלא תיפול חזרה למרכז הרגשי. אך זהו דבר קשה ביותר כי אפילו כאשר אנו חושבים על המרכז הרגשי, אנו חושבים!

כאשר אתה אומר למישהו, "אני אוהב אותך," שים לב האם זה רק מחשבה או רגש. אם זו רק מחשבה, הרי שאתה מחמיץ דבר מה. הרגש מתייחס לשלם; לכל גופך, שכלך, כל מה שהינך מעורב בכך. בחשיבה רק ראשך מעורב, וגם זה לא בשלמות – רק רסיס ממנו, מחשבה חולפת. ייתכן שברגע הבא היא כבר לא תהיה נוכחת שם. רק רסיס מעורב בכך, וזה יוצר סבל רב בחיים, מכיוון שבעבור  רסיס מחשבה אתה עשוי להבטיח הבטחות שלא תוכל לקיים. אתה יכול לומר, "אני אוהב אותך ואני אוהב אותך לנצח." כעת, החלק השני הוא הבטחה שאינך מסוגל לקיים מאחר שהיא ניתנה על ידי רסיס מחשבה. ההוויה השלמה שלך לא היתה מעורבת בכך. ומה תעשה מחר אחרי שהרסיס ייעלם והמחשבה לא תהיה קיימת יותר? כעת ההבטחה תהפוך לשיעבוד.

סארטר אומר באיזה מקום שכל הבטחה תהפוך למזויפת. אינך מסוגל להבטיח מכיוון שאינך שלם! רק חלק ממני מבטיח, וכאשר החלק אינו נמצא יותר על כס המלכות, חלק אחר השתלט, מה אני אמור לעשות? מי ייקיים את ההבטחה? נולדת צביעות מכיוון שאז אני ממשיך לנסות לקיים, אני מעמיד פנים שאני מקיים…. אזי הכל הופך למזויף.

הטנטרה אומרת, פוֹל עמוקות בתוכך לתוך המרכז הרגשי. מה לעשות ואיך ליפול חזרה? כעת נכנס לסוטרות. סוטרות אלו, כל אחת מהן, היא מאמץ לעשות אותך שלם.

בתחילת היחוד המיני, שימרי על ערנותך לאש ההתחלה, ובהתמידך בכך הימנעי מגחליי הסיום.

המין יכול להיות הגשמה עמוקה מאוד והמין יכול להשליך אותך חזרה לשלמותך, להוויתך האמיתית, הטבעית, מסיבות רבות. יש להבין סיבות אלו. ראשית, המין הוא פעולה שלמה. אתה מושלך מחוץ לשכלך, מחוץ לאיזון. משום כך קיים פחד כה רב מפני מין. אתה מזדהה עם שכלך והמין הוא פעולה אי-שכלית. אתה הופך נטול ראש. אינך מערב בפעולה זו שום ראש. אין שום שיקול הגיוני, שום תהליך מנטלי. ואם קיים תהליך מנטלי, הרי שאין אקט מיני אמיתי, אותנטי. אזי אין אורגזמה, אין הגשמה. אזי האקט המיני הופך לדבר-מה מקומי, משהו אינטלקטואלי, והוא הפך לכזה.

בכל רחבי העולם השתוקקות כה רבה, תאווה כה רבה למין, ולא מכיוון שהעולם הפך יותר מיני. זה מכיוון שאפילו אינך מסוגל להנות ממין כפעולה שלמה. העולם היה יותר מיני לפני כן. משום כך לא היתה השתוקקות כה רבה למין. השתוקקות זו מצביעה על כך שמחמיצים את האמיתי ורודפים אחרי המזויף. השכל המודרני נעשה כולו מיני מכיוון שהאקט המיני עצמו כבר אינו קיים שם. אפילו האקט המיני הועבר אל השכל; נעשה מנטלי, אתה חושב עליו.

אנשים רבים באים אלי: הם אומרים שהם חושבים כל הזמן על מין; הם נהנים לחשוב עליו – לקרוא, להביט בתמונות, לצפות בסרטי פורנוגרפיה, הם נהנים. אך ברגע שמגיע הרגע לקיים יחסי מין הם מרגישים לפתע חוסר עניין. הם אפילו מרגישים שהפכו לאימפוטנטיים. הם מרגישים אנרגיה חיונית רק כאשר הם חושבים. כאשר הם מבקשים לנוע לתוך הפעולה הממשית, הם מרגישים נטולי אנרגיה, אפילו נטולי תשוקה. הם מרגישים שגופם הפך מת.

מה קרה להם? אפילו האקט המיני הפך מנטלי. הם יכולים רק לחשוב עליו; הם אינם מסוגלים לבצע אותו באופן ממשי כי דבר זה ייערב את הוויתם במלואה. וכל פעם שיש מעורבות כלשהי של השלם, הראש נעשה מוטרד – מכיוון שאז הוא לא יהיה יותר האדון, הוא ייאבד שליטה.

הטנטרה משתמשת באקט המיני לעשות אותך שלם, אך אז עליך לנוע לתוכו באופן מאוד מדיטטיבי. אזי עליך לנוע לתוכו מתוך שכחת כל מה ששמעת על מין, למדת על מין, מה שהחברה אמרה לך, הכנסיה, הדת, המורים…. לשכוח הכל, ולהיות מעורב בו בכוליותך. שכח משליטה! שליטה היא המחסום. במקום זאת, הנח לו לאחוז בך; אל תשלוט בו.

נוע לתוכו כמו הפכת משוגע – אי-שכל נראה דומה לשגעון. הפוך לגוף, הפוך לחיה, מאחר שהחיה שלמה. ובמצבו של האדם המודרני, דומה שרק מין הוא האפשרות הקלה ביותר לעשות אותך שלם, מאחר שהמין הוא הדבר העמוק ביותר, המרכז הביולוגי בתוכך. אתה נולד מתוכו. כל תא מתאיך הוא תא מיני. גופך כולו הוא תופעת אנרגיה מינית.

The post אושו: טנטרה, רוחניות ומין – מתוך הספר appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

ומנגד כשאנשים חווים את הטנטרה דרכי או דרך מורים אחרים בין עם זה באישי או דרך סדנא אז התגובות הופכות להיות : " איך לא עשיתי את זה קודם ..יש את החיים לפני הטנטרה ואחרי הטנטרה"

אז מה מתפספס פה? איך קורה שמצד אחד אנשים עוברים שינוי כה מהותי בחייהם ומצד שני יש שם "רעשלילי" לטנטרה..

אולי זה קצת ארוך אבל למי שמחפש שינוי אמיתי בחייו שווה שיקרא עד הסוף.

אומרים על הטנטרה שהיא דרך מהירה להארה

אבל כידוע כשנוסעים מהר יש גם תאונות ולדעתי זה חלק מהעניין ואם נהיה מודעים לכך נוכל להנות מנפלאות הדרך ופרותיה.

כדי להבין יותר לעומק את הבעיה, כדאי לדעת מה מייחד את הטנטרה מדרכים רוחניות אחרות, בדרך הטנטרה אנחנו עובדים ומעוררים בתרגילים שונים את אנרגיית החיים, יחד עם ההתעוררות של אנרגיה חזקה ועוצמתית זו אנו חווים התעוררות חושית מלאה, אנו נהיים ערניים לחיים ולסביבה שלנו, ואיך זה קורה, זה קורה דרך החושים הפיזיים שלנו[שמיעה,ריח,טעם,מגע] וגם דרך החושים האנרגטיים שלנו, אנחנו מתחילים להרגיש את הלב שלנו יותר ואת הגופים הפיזיים האנרגטיים והרגשיים שלנו יותר .. אנו הופכים להיות יצורים חושיים יותר, ומתוך כל ההתעוררות החושית הזו גם האנרגיה המינית מתעוררת ואנו נהפכים ליצורים חושניים.

להיות יצור חושני זה דבר נפלא אך זו גם המלכודת של מי שהולך בדרך זו, מכיוון שזו למעשה צומת בדרך, ההתעוררות החושית ובתוכה העוררות המינית הם רק תוצאה של עבודת עומק שבה אנחנו מסירים מחסומים שונים מעצמנו : כעס,בושה,אשמה,פגיעות.. כשאנו מסירים את המחסומים ומשחררים משקעים הלב והגוף מתחילים להיפתח, דברים זורמים יותר בחיינו וחלק מזה גם משפיע כמובן על המיניות.. אולם חשוב לזכור שהמיניות היא רק רובד אחד מפאזל שלם שמרכיב את חיינו.. וכש"נתקעים " ברובד המיני לאט לאט הדברים הופכים ריקניים וההתעסקות במין נהיית אובססיבית משום שאנחנו מנסים שוב ושוב לשחזר את הריגוש שהיה כשנפתחו לנו החושים לאחר שנים של סגירה וחסכים..

כל מי שחווה זוגיות ארוכת שנים וזה לא משנה מונוגמית או פוליאמורית יגיד לכם שמין זה חלק חשוב אך לא העיקר ביצירת זוגיות חזקה מכילה ומצמיחה, וכך גם הדבר בחיים האישיים שלנו, מין זה חלק חשוב מחיינו אך לא הדבר היחידי שייתן לנו סיפוק ועומק בחיינו..למעשה יחסי מין טובים הם פועל יוצא של זוגיות טובה או חיים אישיים מלאים ומספקים ולא להפך!

ואיך כל זה קשור לשם הרע שיצא לטנטרה?? כאשר חלק מההולכים בדרך "נתקעים" בשלב המיניות נוצר חלל שבו העיסוק במיניות בלבד יוצר כר פורה לפגיעות ואף ניצול של "צועדיםת חדשים" בדרך, הבטחות ומקסמי שווא להארה דרך שחרור מיני שאין לו בסיס רוחני מפתה אליו אנשים שכמהים לרפא את פצעי העבר שלהם והם נסחפים למרחב שיעניק להם עונג זמני ולאחריו מפח נפש, שיוביל לאותם שמועות רעות על הטנטרה שבחלקן נכונות לגבי מה שקרה להם.. אבל זו לא טנטרה, ואם נוסיף לזה את כל הכאב שממילא קיים סביב נושא המיניות בעולם, הטינה הקיימת בין נשים וגברים, האלימות נגד נשים וגברים, ובקלות הטנטרה הופכת לשק חבטות ולשעיר לעזאזל של כל הקרבנות,  ודרך מופלאה נעלמת מעיננו במסך ערפל של שמועות וטינה.

כן.. הטנטרה משפיעה משנה ומתמירה רבדים רבים בחיינו, ביניהם גם המיניות, וכן בעזרת הטנטרה אפשר גם להגיע לאורגזמות כאלו ואחרות ואפשר להיות גברים ששולטים בשפיכה ועוד פסגות מיניות נחשקות.. אולם פסגות אלו הן רק תוצאה של עבודת עמוק ושחרור וריפוי העבר ופסגות מיניות אלו הן חלק מפסגות אחרות שקורות כמו פתיחת הלב לאהבה, העצמת הזוגיות, קבלת השפע שבחיינו, הגברת היצירתיות בחיינו, העצמת התשוקות והתחושות, הסרת הבושה והאשמה מנשמתנו וגופנו ועוד פסגות רבות שבלעדיהן פסגת המיניות לא הייתה מושגת כלל או לא נחווית במלואה.

אפשר להיות אלופים במיטה אבל מה זה שווה אם איננו מרגישים את הלב, אם איננו יכולים לתקשר את הרגשות שלנו ולקחת עליהם אחריות, אם איננו יכולים להכיל את האחר מבלי להכנס להאשמה עצמית.. פשוט נמצא את עצמנו במרדף אחרי הריגוש וכשהוא ייגמר נחפש את הבא אחריו במרדף מתיש ולא נגמר..

הטנטרה היא דרך של אמת ומדיטציה, של עבודה פנימית עמוקה, של טקסים עתיקים ומרתקים, דרך שמובילה לצמיחה שגשוג והתפתחות רוחנית.

אני מזמין אתכם לבוא ולהכיר דרך קסומה ומופלאה מלאה בחכמה עתיקת יומין וביחד לצעוד אל עבר חיים מלאים באושר ושמחה עם לב פתוח ואוהב..

Photo by Flavio Gasperini on Unsplash

The post האם טנטרה = סקס? appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

The post מיניות ואנרגיית החיים – ריאיון עם אורן גני appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

אין אונות.

מילה מפחידה, מרתיעה, מסמלת כל כך הרבה מעבר לבעיה פיזיולוגית נפוצה.

און הוא כוח, און הוא עצמה – מיהו גבר ללא און? האם זהו גבר חלש נטול כוחות?

אין אונות או אימפוטנציה, מוגדרת כאשר ישנו קושי או אי יכולת להגיע לזקפה או לשמור עלייה, חוסר חשק מיני או שפיכה מוקדמת.

כשמסתכלים על הבעיה הזו מדובר בבעיה פיזיולוגית שכיחה, אך מתווספים אליה בושה, אשמה ופחד.

כשגבר לא מצליח להגיע לזקפה – כשאין לו חשק מיני וכשהוא לא "גבר" מספיק, איך מקבלת אותו החברה?

איך מקבל הוא עצמו את הסימפטום הזה?

רוב הגברים לא מודעים לכך שבעצם  60-90% מהגברים יחוו אין אונות בסיטואציה אינטימית לפחות פעם אחת בחיים. (מאוד קשה להבין את היקף הבעיה כי רוב הגברים מתביישים לדבר עליה). רוב הנתונים מדברים על בעיות בתפקוד המיני בגיל המבוגר, אך הבעיה הזו תוקפת גם גברים צעירים.

בזמן עוררות מינית מתרחש שינוי הורמונלי הגורם להגברת זרימת הדם לפין. כך נוצרת זקפה. בנוסף למערכת ההורמונלית וזרימת דם תקנית, הזקפה מושפעת גם מההולכה העצבית.

למראית עין הסיבה של מרבית הגברים מעל גיל 50 לאין אונות היא פיזיולוגית, בעוד שאצל גברים מתחת לגיל 50 היא לרוב נפשית, רגשית.

עם זאת, הגורמים הם רבים ומגוונים. הם יכולים להיות כאמור פיזיים ו/או רגשיים, נפשיים. גורמים פיזיולוגים יכולים לכלול עייפות, חוסר איזון הורמונלי, מחלות לב וכלי דם, חסרים תזונתיים, עודף משקל, הרעלת מתכות, נטילת תרופות או סמים, ועוד.

גורמים רגשיים ונפשיים יכולים לנבוע מהפרעות כגון- מתח, חרדה, דיכאון, בעיות בזוגיות, פחד ביצוע, פחד מדחייה, טראומות.

כדי להגיע לאבחנה ברפואה הקונבנציונלית, ישנן שלל בדיקות שמטרתן לשלול בעיה פיזיולוגית. החל מבדיקות דם ובדיקות הורמונליות דרך בדיקות לשלילה של דלקת או הגדלה של הערמונית ועד בדיקת דופלר- הבודקת את זרימת הדם בפין ובדיקת שינה הבודקת את הזקפה בעת השינה.

הטיפול הקונבנציונלי יתמקד בטיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי לשיפור הזקפה, וניתוחים כגון כל מיני סוגים של שתלים לשיפור הזקפה.

הראייה ההוליסטית מתבוננת ב"בעיה" בצורה אחרת לגמרי.

בטיפול הטבעי, אנחנו מתחילים בחקירה למציאת השורש.

מניסיוני האישי מצאתי שברוב הגדול של המקרים הסיבות הן משולבות פיזית וגם רגשית, ולכן, בתהליך הזיהוי והפענוח אנחנו עובדים בשני המישורים במקביל.

ישנן שלל סיבות לתופעה ולכן קשה עד בלתי אפשרי לתת כאן פתרונות או אפשרויות לריפוי, ובכל זאת כמה דגשים עיקריים שאולי יתמכו במי שמבקש תמיכה פונקציונאלית.

במידה ואין אונות מופיעה על רקע הורמונלי- יתמקד הטיפול בהשבת האיזון ההורמונלי.

אם ע״י אכילת מזונות המכילים פיטואסטרוגנים, צריכה של צמחים המאזנים את המערכת ההורמונלית ושינוי אורחות חיים המשפיעים על יצירת ההורמונים בגוף.

הרעלת מתכות כבדות יכולה להגיע משתייה של מי ברז, או מאכילה של מזונות בעלי רמת מתכות גבוהה. במצבים כאלו הטיפול יהיה די פשוט ויתמקד בשינוי תזונתי ובניקוי רעלים.

כאשר הסיבה היא צריכה של תרופות המשפיעות על התפקוד המיני הטיפול יתמקד בבדיקה אם אפשר לשנות את התרופות הניתנות, אולי להוריד מינונים ולהחליף את ההשפעה במתן צמחים בעלי השפעה דומה. לפעמים טיפול זה יכלול שיתוף פעולה עם הרופא המטפל.

במתח נפשי ורגשי ניתן לעיתים לטפל בצמחים אך לרוב יתווסף לטיפול תהליך רגשי ו/או טיפול זוגי.

במצב של חסרים תזונתיים- נתמקד בשינוי תזונתי ובנטילת תוספים. לגברים- בעיקר  אבץ, ארגנין, ויטמיני B ואומגה 3 ונוגדי חמצון, ולנשים- בעיקר נוגדי חמצון כגון E, A ו- C

לעיתים הבעיה היא הרבה יותר פשוטה ונוגעת לאורח חיים שלא תומך תפקוד מיני. למשל, לבישה של ג׳ינס לוחץ על אזור החלציים הורסת את המעבר תקין של דם בכלי הדם באיזור. (גם מקשה על יצירת הזרע אך זה למאמר אחר).

בנוסף, יותר מידי או פחות מידי פעילות גופנית משפיעה הן על תפקוד המערכת ההורמונלית והן על מצב נפשי ורגשי, לדוגמא יותר מידי חדר כושר מעלה את רמת הטסטוסטרון בגוף, טיפול במקרה שכזה יתמקד בשינוי של אופי הפעילות הגופנית.

אולם המעכב הגדול ביותר לריפוי היא הבושה, ואולי שם טמונה גם הרפואה.

The post גבר עם פוטנציה appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

The post גישה אחרת למיניות – ריאיון עם אורן גני appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

בבואך לחקור את הנשיות במקומה הפגיע, עליך לקחת בחשבון כי המקום אליו כמהה את להיכנס הינו באר תחתיות, עולם משכנות החשכה והאופל, הווייה דולורוסה של מחצית האנושות, שלא לומר כמעט מערכת הביבים הסופגת וקולטת-כל של החברה המתורבתת וזו שאינה מתורבתת.

אותה סקרנות המוליכה אותך עכשיו, במעמקי האפלה, היא חלק מהמקסם של איבר זה, המוצנע, בלתי נראה בתענוגו ובסבלו, טמון אי שם בתהום הנשייה של נשיות עלומה גם היא.

הפות שלך היא האיבר המרגיש שלך, המגשש. כזוג שפתי תינוק החוקרות את העולם, באות הן לחקור ולגשש את מקומך, את נראותך.

המשך של צינור ישיר של אור ואנרגיה המתחיל בשפתייך העליונות – המספרות סיפור של רוך וביטוי, ומסתיים בשפתייך התחתונות אשר מבקשות את אותו הדבר בדיוק.

הפות, מלאה בקצות עצבים ובזכרונות. אֵם החיים כולם.

כל פות הינה נשאית של ידע אנרגטי העובר בתוך השושלת הנשית של האישה הנושאת אותה. מעבר החיים דרכה, בכניסתם וביציאתם, נותנת לה חתימה של ידע על המהות הנשמתית המקבלת חיים בתוכה.

מעבר זה, שער חיים זה, האנרגיה והסוד הטמונים בו, מהווים מוקד משיכה אינסופי עבור המין הזכרי אשר מהותו פשוטה וגלויה לכל. מנקודת מבטנו, לו נשים נשאו את איברם גלוי חשוף ונגלה, לא היתה עוצמה כה רבה טמונה שם, עד כי תעביר אדם על דעתו ויאנוס את ביתו האהובה.

אחת הדרכים להבין פות לעומקה היא ההבנה של משמעות הפות עבור אלו החסרים אותה. המין הזכרי. כפי שידוע מין זה לא בחל ולא בוחל בשום דרך לשוב ולחדור אל המאורה ממנה בקע החוצה, אליה נזרק על מנת להברא, אל המחשכים, אל המרחב הקדוש של הרחם שם הובטח והואר האחד על פני הרבים, ונִטעה האמונה כי כאן לא ידע מחסור (הכוונה לאותו זרע נבחר אשר הפך למפרה).  זהו הידע האנרגטי שנושא כל זרע ההופך למפרה. בקודש הקודשים של הפוטנציאל האנושי הוא הופך לנישא מְרום, לזוכה בהכרה האלוהית ללא הפרדה.

האם אין בכך לתת הסבר ולו קטן על כח ההטבעה החזק של הפות? כוח כה משמעותי עד כי הוא מוליד את הצורך לכרות אותה, לתפור אותה, לחסום אותה ולו רק שלא יחלחל כוחה החוצה ויפתה איש אל תוכה.

אצל האישה הכוח האנרגטי הוא אחר. בידיה. נולדת עם ביציותיה בתוך גופה, מופרית בעצמה. עצמיותה ישְנה, וידיעת יכולת ההזנה הפנימית שלה – ומכך חיבור כוחה אל העוצמה האלוהית – אינה ניתנת לעירעור.

מארחת היא בבית מקדשה. חולקת את השפע הניתן לה – של הידיעה – עם מי שזקוק למרחב מזין זה.

היו זמנים בעולמכם בהם פות קודשה ונחלקה באהבה.

היו זמנים בהם פין יכול היה לבוא ולנוח, להתדפק על דלתות המרחב ולבקש לדעת את עצמו שם.

היו זמנים ורגעים ומרחבים של קידוש עונג הדדי.

הם היו מעטים מדי. נכחדו מהיסוד מדי. על ידי כוח דורסני מדי.

והיום פות צרה ומכווצת, לא רק שאינה רוצה לחלוק את מחמדיה בשמחה, אף אינה רוצה להיפתח אל עוצמתה מתוך כאב הזיכרון שהיא נושאת, של העוולות בהן שקעה וידעה לאורך דורות שושלתה הנשית.

הפות שלך היא הדרך שלך להארה. של עצמך, של מרחבך האישי והאינטימי.

היכולת שלך להיפתח אל תוך ההבטחה הגלומה בתוכך, של ידיעת החיבור הפנימי אל הפוטנציאל האנושי, חיבור אל הבריאה. היא מסע החלימה הבריא ביותר שלך. אנו אומרים מסע חלימה – כי כה עמוק שקוע הידע בתוך מרחבי התת המודע הקולקטיבי של הנשיות עד כי יש לנוע מעבר למימד הנגלה ולשוב ולהציף אותו.

הפות שלך מבקשת להפתח ולהתרחב ולדעת את אשר יודעת את.

מבקשת היא את העונג המיוחל אך מעבר לכך מבקשת היא לשוב ולהיות חיישן ביטוי למהות האנושית, ואף אם הכאב גדול מנשוא, יודעת היא לשאת אותו, להתמיר אותו, ללדת אותו.

הלידה הפיזית אינה שווה בכאבה לכאב האנרגטי המצוי בפות. בסוף תהליך הלידה ישנה השמחה השוטפת של האם והילוד.

בסוף תהליך ההכלה והלידה של זכרונות הכאב, ישנו לב שותת אשר מתנתו היא היכולת להרגיש בָּכֹּל, ללא שיפוט ואֵיפָה, ולכן תהליך זה עמוק ומורכב יותר ומעורר פחד רב יותר.

נשים אשר אינן נהנות ממין, למרות בן זוג קשוב וחומל, נשים אשר מנותקות מחלק זה של גופן ללא הסבר מניח את הדעת, נשים אשר נרתעות מזכריות ברבדים העמוקים ביותר – כולן נשים אשר באופן זה או אחר נמנעות מההצפה האנרגטית הטמונה במרחב אשר בין פותן לרחמן.

היום הלילה הארוך ביותר.

המעבר הצר בין פות לרחם, הנרתיק, תעלת הלידה, הוא הדרך מהמקום החשוך אל האור.

ומהאור – המרחב בו הפין שוכן – אל החושך.

זהו ההיפוך האנרגטי של גרמי השמיים, של שעות היממה, בזעיר אנפין.

אנו מברכים אתכם בני ובנות האדמה.

אלו הפוסעים בדרך חדשה אל איחוד הקיום כפי שהותווה בתוכנית האלוהית.

קיום של הכלה הדדית באהבה וחמלה.

קיום של הזנה אנרגטית.

אנו מברכים אתכם כי האור הבא עליכם לטובה במחצית זו של השנה

יאיר את המחשכים החבויים שלכם בעדנה וברכות.

אנו מברכים אתכם בהִזכרות בטבעכם האמיתי – כנקבות הוות ידיעה וכזכרים הווים געגוע,

כנקבות השמֵחות לחלוק את קדושתן וכזכרים המבקשים זכות והכרה בעדנה,

כאיכויות של הזנה הדדית, רגשית, אנרגטית ופיזית.

ולך פות יפה, אהובה, רכה ומסתורית.

לך במיוחד אנו מאחלים ומברכים כי כל הבא בשערייך, ימַצא ראוי.

היי מחבקת ואוהבת, שומרת סודותייך בקריצה של אלו הרוצים למלמל אותם

לאוזן כרויה

יהיו אהבותייך, לידותייך וזכרונותייך מקור להשראה ועצמה מעתה ועד קץ הזמנים

מי יתן וכל שפתייך ידברו אמת

כן יהי רצון

אמן סלה.

The post המקום האפל של הנשיות: הפות appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

גם בטנטרה מאוד קל להתרגש ולהיות בחוויה של וואו, נכנסים למרחב חדש, תחושות חדשות, אנרגיית החיים מתעוררת, מתחילים להרגיש הרבה דברים, המחסומים יורדים ועולם חדש נפתח.

אבל גם בטנטרה כמו בכל וואו אחר כמו אוכל או סוכר או סמים ככל שהריגוש עולה צריך יותר ריגוש בשביל להתרגש וככל שצריך יותר ריגוש יכולה גם להיווצר כהות [שזה מה שקורה מפורנו, אבל זה בפעם אחרת].

והרי לרוב מגיעים לטנטרה, שהיא דרך רוחנית, כדי לעבוד על עצמנו ולהתפתח, אולם הריגוש מסית אותנו משם וכשהריגוש נגמר ועוברים לבא וגם הוא נגמר, וזה יכול להיות תקופה ארוכה כזו של חודשים או שנים תלוי ברמת החסך שלנו, וכך יום אחד שהריגושים יורדים מעוצמתם ושוב הכל נראה רגיל ומשעמם ומה שריגש בעבר נראה סתמי או כמו שאומרים באנגלית :

BEEN THERE DONE THAT

ואז נגלה שהבעיות שהיו, עדיין שם, ושלא הרבה נפתר והריגוש היה הסחת דעת שהיה לנו נוח ללכת אליה כי היא עזרה להדחיק את הכאב, היא הסיתה אותנו מהעומק שאליו יכולנו להגיע, כי שם בעומק נפגוש את עצמנו ואת הכאב.

העבודה האמיתית בטנטרה אינה הריגוש, העבודה האמיתית היא להיות ברגע, להיות במדיטציה, להסיר את השריון, ללמוד לנשום מחדש, ללמוד להסתכל פנימה ולא להיבהל.

הבונוס בעבודה הטנטרית הוא שכשנעשה עבודת עומק, כשנצלול פנימה לעומקי הווייתנו, נגיע לעומק שיאפשר לנו להתרגש כמו ילדים קטנים, להתרגש באמת ולא כבריחה או הסחת דעת, אז הריגוש יהיה כזה ששום ריגוש לא ישתווה לו, והכי טוב שהריגוש יהיה בחינם כי נוכל להתרגש ולהיות בהודיה מדברים פשוטים שנמצאים סביבנו כל הזמן.

אני מזמין אתכם/ן להכיר עבודה טנטרית עמוקה, אני מזמין אתכם/ן ללמוד להתרגש באמת.

Photo by Morgan Sessions on Unsplash

The post הטנטרה שמתחת לריגוש appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

התשובה שלי היא הפשוטה – נמאס לנו מהמיניות הפורנוגרפית השבלונית – זו שנקרא לה "אגו-סקס".
זה הגוף שלנו שכבר אינו מאמין לזה. הוא מחפש שחרור מהכוחניות שבמיניות, מההישגיות שבה, והטנטרה מציגה מודל חדש ומהפכני של מיניות שניתן לקרוא לה אקו-סקס. סקס אקולוגי.:

האקו-סקס קודם כל מפרק את המיתוס של השפיכה כאקט העילאי והמסיים של יחסי המין.
הוא מוריד ערך החדירה והפיכתה ללא מהותית לאקט.
והדבר החשוב מכל בעיניי – הקריאה למיניות כלל גופנית.

מיניות כלל גופנית

הסקס האקולוגי – ההוליסטי מציב למתרגלים את עקרונותיו אתגר לא פשוט: להפוך את המיניות שלנו מממוקד פין-פות, למיניות כלל-גופית. כלומר לתעל את תאוות האיחוד הפיזי המלא, את הצורך עוצמתי בחדירה ובריגוש אנרגטי-פורקני למשהו אחר – הדרגתי יותר, סבלני יותר, ועוצמתי לא פחות.

בעיקרון, האקו-סקס פורש את המתח המיני בכל הגוף, מתעל אותו לכל תא ותא, מתרגם את החשמל שנוצר במפגש בין גבר לאישה לכדי אנרגיה זוגית פועמת שהופכת שני יצורים נפרדים לאחדות רגשית רוחנית אחת.

אלא מאי?

שמיניות הוליסטית שכזו קלה יותר לנשים ומאתגרת מאד גברים.
כותבת לי ע. על המדיטציה המודרכת "אומנות ההתמסרות": "…הרגשתי שהוויתי המינית הנשית מקבלת אישור על צרכיה, רצונותיה ורגישויותיה בפעם הראשונה, מה שאפשר לי באמת להתחבר לעצמי ולאט להשיל את הביקורתיות והשיפוטיות גם כלפי בן זוגי… "ע. מתוודה על מצוקה ששבה וחוזרת בשיח העדכני – יש לנשים וגברים שיפוטיות על האופן בו מין ניתפס אצל בן/בת הזוג: נשים רוצות סקס יותר אקולוגי: פורפליי ארוך שמעניק תשומת-לב שווה לכל האיברים האירוגניים. משהו עגול, שכולל יותר משחק, יותר רומנטיקה, יותר חיזור ואילו גברים… גברים רוצים אגו סקס, "להגמיר" את האישה. יותר פירוטכניקה.

כאן הטנטרה באה לעזרת הנשים.

היא קוראת לפרק את המיתוס שקיים סביב החדירה כאילו זהו המודל היחיד לקיום יחסי מין. רוב האנשים מאמינים עדיין שסקס מתחיל בפורפליי, ממשיך לחדירה ונגמר באורגזמה. דוגמא יפה העניק לנו

ביל קלינטון שנשבע בפני האומה בנאום טלוויזיוני: "לא קיימתי יחסי מין עם האישה הזאת" בעוד שבדיקות DNA מאוחרת יותר העלו שכתמי הזרע על שמלתה של לווינסקי הם שלו. האם הנשיא שיקר? בעייני עצמו לא. מבחינתו הוא לא הכניס את איברו לנרתיקה של לווינסקי ומכאן שלא היה פה זיון. הם התחרמנו – כן, הם השתעשעו – בסבבא, אבל "סקס" לא היה.

זה מצחיק נכון? אבל כזוהי החשיבה של האגו-סקס – גבר יכול להתמזמז עם אישה אחרת אבל לא להרגיש אשמה על כך בפני אישתו מפני שבהוויתו הפנימית הוא לא בגד בה. הוא לא עבר את הגבול ולא "שכב" עם האישה האחרת.

אצל נשים הגבולות הברורים האלה קיימים פחות משום שהחוויה המינית עבורן היא הוליסטית, מפוזרת בגוף, היא אולי מתחילה בראש, במחשבה, בפנטזיה, אבל ממשיכה בהתרגשות בבטן, בפלירטוט, במבטי העיניים. רוצה לומר, החוויה מיניות הנשית היא אקו-סקס, אינה ממוקדת מטרה ולכן עגולה יותר ואת העגלוליות הזו רוצה הטנטרה לחזק אצל הגברים, לגלות להם מה שנשים תמיד ידעו: שיש סקס אחר.

מיניות של זין

כפי שניתן להבין מדברים אלה, עבודת המין המקודש מושתתת על שני דברים: 1- על קריאה לנשים להיזכר ולהאמין במה שהן בעצם יודעות, ו- 2- קריאה לגברים להתמודד עם הרעיון החדש של מיניות כלל גופנית, רעיון שאינו קל לנו כלל עיקר מכמה סיבות, ואמנה שתיים.

ראשית – מילולית, באגו-סקס מעשה האהבה נקרא "זיון" מילה שבאה משורש "ז.י.ן". ו"זין" הוא הרי כלי נשק. כלומר במובלע יש כאן  עמדה תקיפה, גברתנית שבא לידי ביטוי באמירות כמו "בא לי לפרק אותה/ לדפוק אותה/ לנענע אותה…" עם כל הכבוד למיניות הגברית הכובשת ודופקת (ויש כבוד, לכל אחד מגיע מתישהו סקס פורקני וחייתי כדבעי) צריכה להישאל השאלה: מה עם הנרטיב ההפוך? אם זיין מזיין אז מה עושה הפות (כוס) מה הוא הפועל שאיבר המין הנשי?

"עשיתי אותו" – כך תגיד בחורה שהשכיבה גבר. כלומר אין פועל מיוחד לציון ההשגלה, ולכן כשנשים רוצות להרגיש כמו גיבורת "סקס והעיר הגדולה", כמו אלה שלוקחות את התפקיד האקטיבי, הן יגידו "עשיתי אותו" – ביטוי שמשאיר את המין בתחום יחסי הכוח.

אם כן סיבה אחת שהאקו-סקס קשה לגברים היא שעמדה השולטת שעליה חונכנו נשללת מאיתנו. הטנטרה שמה את הגבר ברוב המקרים מלמטה. היא מעדיפה את החיבוק על פני החדירה, את הנשימה המשותפת על פני הפמפום, ואת המדיטציה על פני האורגזמה – מה שיכול לגרום לגבר מן השורה סבל נפשי עז.

אבל הסיבה השנייה אינה נפשית אלא גופנית והסבל שהיא גורמת הפך לקלישאה – כאב ביצים: אין בפין הגברי סקאלה של דקויות. זהו מנגנון פשוט מאד, יש בו שני מצבים: און ואוף. קו נקודה. קשה ורך. כאשר הוא רך איננו מרגישים אותו. מעטים אברי הגוף שמייצרים כל כך מעט תחושה כמו הפין הישנוני. אך כאשר הקו מזדקר ומופעל, התחושות שהוא מעורר ממלאות את כל הווייתנו, את כל המרחב הגופני. הוא מתחנן למגע, מייבב לתשומת לב; כאשר הוא מזדקר בזמן שאינו מתאים כמו באוטובוס או בבריכה הוא יכול להטריד ממש, אבל בשיאו הוא בעת קיום יחסי מין או-אז הוא משתלט על לחלוטין על בעליו ונהייה מטרתי, אובססיבי, תחמן, רגשן, ובעיקר חפץ-חדירה.

אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק… כזו חוסר מודעות…  אם מודעות זה הוליסטיות, לראות את המציאות העגולה על כל גווניה, לחבר את הריבוי ההוויתי לכלל אחדות, אזי הפין הוא מר קו: מטרתי, ישיר, חסר עידון, חסר מנוחה, מפרק את האישה לחלקיה, רואה כל איבר בהקשר לכיבוש המטרה: קודם נשיקה לשפתיים, אחר-כך ליטוף שדיים, ואז ליקוק אוזניים, גירוי ידני, גירוי אוראלי… שלבים שלבים בדרך לכיבוש היעד המבוצר ועד שהוא לא ימצא את דרכו לתוך הנרתיק לא ינום ולא ישקוט הפין שלנו הנרגש וגם אז, בתוך הגן-עדן הוא חיש מתחיל לדפוק, להפוך, ללוש, לנשוך, מקדימה, מאחורה, היא למעלה, אני למעלה…

המיניות הגברית היא אדו-סקס ויוכיחו הסרטים כחולים: אין שום מרכיב רגשי במפגש הפורנוגרפי, בני הזוג אינם מתחבקים, נקודת המפגש שלהם היא באיברי המין בלבד, האקט נגמר תמיד בשפיכת זרע, הפרצוף של הגבר אינו חשוב. זוהי מיניות מחולקת, מחפצנת בה אין אנשים, יש רק חלקי גוף. המיניות הגברית היא אגו סקס, כך עולה מנתוני מחקרים העוסקים באונס: מסתבר ש 30% מתלמידי המכללות בארצות הברית וקנדה היו מוכנים לאנוס אם היו יודעים שלא היו נתפסים, ו- 60% מן הסטודנטים היו מוכנים לאנוס או לקיים יחסי מין תוך הפעלת איומים בכוח אם ידעו שלא יזהו אותם ושלא ייענשו. אינני אומר שפורנוגרפיה מביאה לאונס אבל אני כן אומר שמינית קווית ממוצעת (לא שלך קורא יקר, אתה לא ממוצע) היא כוחנית ומבקשת להידחף לתוך החריץ, לעיתים בלי לראות את שאר חלקי הגוף שנושא אותו. אגו סקס היא מיניות של זין ואילו אקו סקס היא מיניות של גוף.

המיניות החדשה

עיקר העניין המיניות מקודשת, האקו-סקס, הוא להביא את המודעות המינית מאברי המין לכל הגוף. כלומר להעלות את המיניות ממקום משכנה הפיזי והפורקני – למקום רגשי, חושי, ואפילו רוחני. לשם כך אנו משתמשים בטכניקות של יוגה, נשימות, דמיון מודרך, מבטים בעיניים וכיוצ"ב כדי לפזר את האנרגיה המינית בגוף. התוצאה – גוף אקסטטי, רוטט, אשר אינו ממוקד באורגזמה כלשהי בעתיד אלא בהוויה הרגשית של הרגע.

התרגול של האקו-סקס קשה בהתחלה אבל מתגמל את הגברים בהמוני אופנים: בארצי – בשפיכה מאוחרת, בסבלנות, ביכולת מאהבות טובות יותר. בעולמם הרגשי – הם חווים פתיחת-לב, הנמסות ותחושות אקזיסטנציאליות. וברובד הפסיכולוגי מפגש האהבה המקודש יוצר איזון בין הצדדים הקווים לבין הצדדים המעוגלים שבנפש ובכך מביאים להרמוניה שאת תוצריה ניתן לראות בכל אספקט של החיים.

The post יש סקס אחר – אקו סקס appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

The post סמבביה – ב"ישר ללב" ערוץ 2 appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.