אתם מוזמנים להסכים או לא עם המאמר כולו או חלקים מתוכו. לקחת מה שנראה לכם שישרת אותם וזה בסדר גמור.

זהו, זה עומד להגיע. אתה יודע את זה, בעוד שניה או שתיים אתה תחווה אורגזמה. עברת את נקודת "האל חזור" ואתה בדרך לאורגזמה ושפיכה. בעיני זהו רגע מיוחד מאוד דווקא בגלל הוודאות שבו ואחד מרגעי השיא של המיניות הגברית.

למה זה מיוחד?

מה קורה ברגע הזה?

איך זה נחווה?

מה אפשר ללמוד בזמן של שנייה, שנייה וחצי האלו?

איך ניתן להעשיר את החוויה רגע לפני ההתפוצצות של האורגזמה?

זה נכון שאפשר לדבר על המולטי אורגזמה הגברית כאחד מהשיאים של החוויה המינית הגברית, אבל בכול זאת רק אחד מהשיאים.
לעניות דעתי "גבר מולטי אורגזמי" לא יכול להבין במלאות את המולטי אורגזמה שלו בלי להבין ולהכיר לעומק את חווית הטרום אורגזמה הכוללת שפיכה.
לאורך הפוסט אני אתמקד על "טרום שפיכה" שאני מגדיר כ- "הזמן בין עברת נקודת האל חזור עד השפיכה בפועל."
אדגיש את הרעיון של הצורך ללמוד את השניות שלפני האורגזמה דווקא זאת הכוללת שפיכה.

זאת מכיוון שיש חוויה שונה לגמרי לאורגזמה עם או בלי שפיכה.
לימוד כוחו של הרגע לפני השפיכה חשוב לא פחות ממולטי אורגזמה.

למעשה זה אחד המפתחות להבנת מולטי אורגזמה.
אם נודה על האמת הרוב המוחלט של הגברים כן חווים שפיכה ולכן ראוי להכיר ולהבין את הרגע הזה.
זהו רגע של זמן בין הזמנים שונה ויוחד מכול שאר הרגעים בחוויית מעשה האהבה או עינוג עצמי.

הידע המופיע בפוסט הזה הוא אותנטי ונולד מתוך הבנותיי את הנושא.

אז מה באמת קורה שם?
יש הרבה דרכים להסתכל על החוויה ברגע המופלא ועוצמתי הזה. אני בוחר להסתכל דרך הפריזמה של היין יאנג או אם תרצו זכרי נקבי.

הרגע שבין הידיעה הוודאית שהולכת להתממש אורגזמה הכוללת שפיכה לבין ההתממשות עצמה הוא העונג הגדול ביותר של היאנג במיניות.

הוא האושר העילאי של "הזכרי/ יאנגי" המממש את ייעודו כאנרגיה ממוקדת מדויקת, ברורה ואיננה משתנה הנעה בתוך גבולות ברורים להשגת יעדיה. כשזה קורה היאנג יכול "להירגע", הוא בטוח לחלוטין בהתממשותו. הוא כבר יצא לדרך ולא ניתן לעצור או לשנות אותו יותר. זהו ייעודו, זוהי התממשותו במלואה. ואכן יש תחושה ברגע של "הטרום שפיכה" של ביטחון וודאות מוחלטת שהינה זה מגיע, האורגזמה והשפיכה מגיעים וזה מרגיע מאוד. (המולטי אורגזמה משנה את הכללים אדבר על זה בהמשך)

בחוויות העונג היאנגית הרגע בין הידיעה המוחלטת שעומדת להיות התממשות לבין ההתממשות עצמה (בכול תחום בחיים) היא חוויה מענגת ביותר. דוגמא לחוויה יאנגית מתחום אחר: עשיתי עבודה ועכשיו אני עומד לקבל כסף. האדם שעשיתי עבורו את העבודה מוציא כסף מהארנק, הוא מוציא שטרות וסופר אותם. אני יודע בוודאות מוחלטת שהכסף הזה יגיע אלי ואכן הוא מושיט את ידו והכסף עובר אלי. זוהי חווית עונג של וודאות זכרית/ יאנגית.
(מכאן אפשר להבין שיש גם חווית העונג שבאי ידיעה, שהיא התמסרות טוטאלית זוהי אנרגיה ניקבית/יינית במהותה המביאה לשיאים משלה.)

בתחילה צריך להבין שאצל הגבר יש חווית "טרום שפיכה" זכרית/יאנגית ויש נקבית/יינית. כול גבר יכול להחליט איך הוא רוצה לחוות את החוויה. ההחלטה יכולה להיעשות לאורך מעשה האהבה עד שניה לפני הכניסה "לטרום שפיכה."
(בטרום שפיכה עצמו קשה מאוד לשנות ולבחור באופן מודע, אם כי זה אפשרי(

"טרום שפיכה" זכרית/ יאנגית מתבטאת בהגברת הקצב והמהירות, בהכנסת עוצמה וכוח לרגע "טרום שפיכה". למשל על ידי דחיפה חזקה והצמדת האגן בכוח קדימה לתוך היוני עד השפיכה.
אפשרות נוספת היא נתינת מכות עוצמתית חוזרת של האגן תוך כדי החדירה ומיקוד תחושתי בהגברת העונג.
אלו מבטאים אנרגיה יאנגית זכרית.

מול הרגע של ה"טרום שפיכה" היאנגי, לפרטנר/ית תפקיד חשוב, הוא מגיב בהתמסרות וכניעה.
הפרטנר יכול להעצים ולהרחיב את החוויה של "הטרום שפיכה" בכניעתו המוחלטת לכוחו של היאנג. זה הוא מצב של ביטול עצמי מול היאנג, המעצימה עוד יותר את חווית ה"טרום שפיכה" של החודר ומעיפה את האנרגיה המינית היאנגית/ זכרית עוד יותר למעלה. באופן ציורי אפשר לתאר את המצב הזה ככוחות יחסים של למעלה למטה -למעלה (יאנג) – למטה (יין). ככול שיש הפרשים (כניעה והתמסרות מול כוחנות ומיקוד) בין היאנג/הזכרי ליין/הנקבי החוויה היא יותר חזקה.

אצל הגבר "טרום שפיכה" נקבית/ יינית היא חוויה שונה לחלוטין. מהרגע שאנרגיה בלתי ניתנת לעצירה יש שחרור של השרירים, הנמסות והתמסרות לתוך התחושה. הביטוי הוא הפסקת התנועה, התרחבות לתוך התודעה, התרחבות הלב, הרחבת התחושה לכול קצוות הגוף. יכולים להעלות קולות, לפעמים הפה נפתח ושרירי העיניים מתרחבים. יש התמסרות וכניעה לרגע הזה.
גם כאן במעשה האהבה לפרטנר/ית תפקיד חשוב.
הוא מכיל קולט ומתמסר ביחד לעליית האנרגיה. הפעם הפרטנר איננו נכנע אלא מתחבר. זוהי פגישה של יין פוגש יין המתמסרים ביחד לייאנג שהוא החיבור עצמו. הרחבת החוויה של "הטרום שפיכה" נעשית על ידי העמקת החיבור והתרחבות התודעה ואהבה כלפי האדם האחר. המבנה הציורי המתאים כאן הוא רוחבי, שני כוחות יין נפגשים במרחב מתעצמים ומעצימים ביחד אחד מהשני.

הדרכים השונות מייצגות שתי תפיסות. אחת קרובה יותר לחוויית סקס פיזי, יצירי, חזק ומעיף גבוהה, ביחסי כוחות של שולט ונשלט.
והשנייה מזכירה את הדרך הטנטרית המתרחבת אל האין סוף.
אין דרך טובה או רעה, אין נכון או לא נכון. אין צודק או טועה. חשוב להסכים להיות בכול מגוון התחושות והרגשות ולהתנסות בכול הדרכים בלי שיפוט. התנועה היא תמיד תמיד על מעגל הלמידה ללא סוף.

מודעות ותרגול כול אחת מהדרכים עם המתנה שבה מאפשרת התפתחות והעמקת המודעות במיניות בכללותה.

דרך הטנטרה תתמקד באיטיות ותשומת לב על מנת לכוון את המודעות לרגע הטרום שפיכה והשפיכה למקום של מינימום יאנגיות. כך יהיה קל יותר לחוות את חווית היין שברגע הזה מבלי לעבור בטעות "לטרום שפיכה" יאנגי.
והדרך היאנגית תתמקד בחיזוק הגוף של היאנג ותרגול הכניעה של יין כך שברגע הטרום השפיכה יהיה מקסימום אפקט של התחושה גופנית.

*ישנם תרגילי מודעות שונים שניתן לעשות בזמן "טרום שפיכה" הקשורים לחיזוק ההשפעות על האורגזמה. תרגילים אלו מתאימים יותר לדרך הטנטרית שממלא מדגישה את פן המודעות בחוויה המינית.
לכול אחת מהדרכים תהיה השפעה על חווית האורגזמה עצמה ועל ההמשך לאחר האורגזמה.

המולטי אורגזמה
כשמעמיקים את התרגול במולטי אורגזמה החוקים משתנים.
מפני שהמולטי אורגזמה יכולה לכלול בתוכה גם את חווית האיחוד וגם הניגודים המשלימים של הזכרי נקבי.
במולטי אורגזמה ניתן להיות בשפיכה חלקית, מעיין חצי יאנג/זכרי. זוהי התמסרות פנימית לחיבור בין הזכרי לנקבי הפנימי הכוללת את השילוב בין יין ליאנג.

כדאי ורצוי להכיר לעמוק את השיא שברגע המיוחד הזה ולתרגל את החקירה האישית של "הטרום שפיכה".

​

The post הרגע שלפני- עונג בין יין ליאנג appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

"In my sex fantasy.. nobody loves me for my mind"

(נורה אפרון)

כאישה החושבת בעיקר כמו אישה, אבל גם קצת כמו גבר.. אני נפגשת עם נשים רבות על מנת לעזור להן בכל הקשור להנאתן המינית. אחד הספרים הנקראים ביותר בישראל בשנת 2017 היה הספר “ערות”, המכיל 23 מונולוגים לא פשוטים של נשים על מיניותן. הספר עורר עניין רב כי יש כאן חשיפה מהסוג שבדרך כלל לא נראית במחוזותינו. רבים הספרים שיכולים להיכתב, ושיאוכלסו בסיפורים קשים ומרתקים של נשים על המיניות שלהן. לכל אישה הסיפור המיני המדהים שלה, וברובם עולה מצוקה גדולה של נשים בכל הקשור לתפיסת המיניות שלהן. אצל חלק גדול מהן עולה גם חוסר הבנה לקו החשיבה של עולם הגברים שמולן.

הנשים לא אשמות בכך.

בד”כ זה קשור לחוויות לא טובות מהעבר שעיצבו את התנהגותן המינית. זה יכול להיות בגלל הערות לא מתאימות של ההורים שלהן בהקשר המיני בעודן צעירות. הערות שיצרו מצב בו כל פעם שהבחורה נמצאת במצב אינטימי, יחד איתה יושבים בתוך המוח שלה בזמן המעשה גם שני הוריה, עם אצבע מאשימה המונפת כלפיה פן תהנה יותר מידי.

זה יכול להיות חווית מיניות ראשונית לא טובה, כשמשפט לא נכון שנאמר להן בגיל צעיר על ידי החבר שלהן, אירוע המשליך ומתווה את כל ההתנהגות המיניות שלהן למשך שנים ככזו שרק מנסה לרצות את מי שמולן.

במקרים רבים לגברים אין אפילו מושג איזה נזק הם גורמים לאישה בהערה זאת. לפעמים גם לאישה אין יכולת להבין את הנזק שנעשה לה, אבל זה נצרב אצלה.

כמו כן, נשים שעברו בצעירותן טראומות מיניות הקשורות לניצול מיני, הטרדה מינית או כל אלימות מינית אחרת. נשים אלו משדרות אומללות גדולה ומצוקה קשה.

בתוך הזוגיות הן מרגישות אומללות מכיוון והן לא יודעות איך להתנהל עם עצמן ועם בן זוגן בכל מה שקשור למיניות. האומללות הזאת גם יוצרת במקרים רבים מצב שבזמן קיום יחסים מיניים, המוח שלהן לא עוצר לרגע ואינו מאפשר להן להירגע ולהתמסר להנאה מינית. כתוצאה מכך הן מתחילות להתייחס למיניות כאל מה שהוא פונקציונלי שניתן להשיג בעזרתו דברים מבן הזוג וככה מתנהלת הזוגית המינית שלהן.

לרוב, האישה היא הרודפת של עצמה. התפיסה שלה בתוך המיניות עוסקת בשיפוטיות, שליטה, אשמה, בושה, מבוכה, ביקורת עצמית, השוואה לאחרות, חשדנות, ספקנות ופרפקציוניזם. מערכת האמונות האלו לא בהכרח שלה, והן לא משרתות אותה לטובה. היא לא בחרה להסתכל על המיניות בצורה זו. היא גם לא אוהבת את מה שהיא חושבת על המיניות שלה.

תפיסה זאת מביאה אותה להתנהג בצורה נרדפת של סגירות והימנעות. היא לא מרגישה ראויה להנאה, ולא מאפשרת לה להסתכל על עצמה בצורה שונה. היא מעדיפה להישאר באזור הנוחות המוכר, ואין בה רצון לחקור את עצמה. יש בה הרבה חוסר אמון, דחיה, פחד, לחץ, ריצוי, והיא תמיד מוצאת מה חסר.

התוצאה לכך ברמה הפיזיולוגית הינה- תגובת הגוף כקורבן.

הסיפור שהיא מספרת לעצמה, מזינה ומצדיקה אותו לאורך השנים, דרך אירועים ומצבים שהיא חווה, יוצר בגוף תגובה של קורבן. הגוף שלה נסגר, ואינו מצליח להגיע למצב של הנאה פיזיולוגית אמיתית.

במרבית המקרים היא מאשימה את הגבר או הגברים שהיו איתה במצבה. נוח לה להישאר במקום הזה על פני לקיחת אחריות ושינוי התפיסה המינית שלה, שתביא להתנהגות אחרת, ותביא לתגובה פיזיולוגית חיובית מהגוף שלה.

בתוך תוכה, כל אישה יודעת בדיוק את האמת לגבי איך שהמיניות שלה מתקיימת, ואת האמת לגבי איך היא הייתה רוצה שהמיניות שלה תתקיים.

תמיד יש סיבה נכונה להתנהגות שלה, והיא בדרך כלל מרחיקה אותה מהמקום אליו היא רוצה להגיע. יש אצלה התנגשות ערכית בין מספר ערכים שחשובים לה. הנאה, אבל גם פרפקציוניזם. אז היא נכנסת לעניין, הגוף נוכח.. אבל בראש, לא כל הדברים מסודרים כפי שצריך, וזה לא מאפשר לה ליהנות.

השינוי לא מגיע מעצמו. לעיתים צריך לעשות צעדים מלאכותיים עד שהם יוטמעו ויהפכו להיות חלק מאיתנו.

שינוי התנהגות מיני אמיתי מתחיל בשינוי חשיבתי. רק לאחר השינוי החשיבתי, יכול להיווצר שינוי התנהגותי המגיע לאחר הבנה והכרה בכך שדרכי החשיבה שלנו לא נכונות.

בראש ובראשונה נדרש שינוי תפיסתי.

הסיפור שהיא מספרת לעצמה על עצמה חייב להשתנות. התפיסה שלה צריכה לחבר אותה ליכולותיה, אלו שיש בהם הכרה בערך עצמה, פתיחות מחשבתית, חמלה, אהבה עצמית, קבלה עצמית, התמקדות בעצמה ואירועים חיוביים שחוותה.. אמונה בעצמה וברעיון “אהיה אשר אהיה”.

שינוי זה יאפשר לה להתחיל להתנהג במקום שבו היא “תיקח” לעצמה, ותשים את עצמה במרכז. זה יבוא לידי ביטוי במחמאות לעצמה, שחרור משליטה, היא תרגיש ראויה, מחוברת למיניות, תעשה מתוך שלמות, תיקח אחריות על ההנאה של עצמה, תפתח מוטיבציה לפעולה, היא תהיה ממוקדת בהצלחות ותהיה אותנטיות כלפי פנים וחוץ.

ואז, ורק אז.. היא תרגיש כמו מלכה. גם ברמה הפיזיולוגית, דרך הגוף. היא תהיה מחוברת לעצמה, נרקיסיסטית אך לא אגואיסטית, לוקחת וגם נותנת, נותנת “מעצמה” ולא “את עצמה”, משתוקקת, יצרית, שובבה, סקסית, סקרנית, פתוחה, מכילה את עצמה, חיובית, מפרגנת ועושה כמיטב יכולתה לעצמה!

המיניות לא תהווה אז עול, מטלה או ריצוי,

אלא דבר שנעשה בשמחה ומתוך הנאה גדולה.

כשלא מחכים לאורגזמה.. היא מגיעה.

נשים שגומרות מחדירה – האורגזמה פשוט מגיעה.

נשים שגומרות מגירוי חיצוני על הדגדגן – מחכות לאורגזמה.. יש פרוטוקול גמירה..

וזה בדיוק מה שאנחנו צריכות לשנות.. את פרוטוקול הגמירה.

זה אומנם מה שאנחנו יודעות ומכירות ופעמים רבות מרגישות כבולות ומתוסכלות בתוך הלופ שאנחנו מסוחררות בתוכו.. וכמה זה קשה לצאת ממנו.. וכמה זה כיף לצאת ממנו.

תהליך היציאה ממנו מתחיל ברגע שנחליט לקחת אחריות.

על האורגזמות שלנו ועל החיים בכלל.

ולסיום.. סיפור קצר הממחיש את ההבדל בין המינים ומיניותם.

לפני שעזבו את גן העדן, הגיע אלוהים בריצה לעבר אדם וחוה, קרא להם ואמר: "חכו רגע.. לפני שאתם עוזבים, מצאתי פה שקית עם עוד שתי תכונות ואני רוצה לחלק אותן ביניכם."

הכניס אלוהים את ידו לשקית, פשפש בה מעט, הוציא את ידו ושאל: "מי רוצה להשתין בעמידה..?"

הגבר ישר קפץ וצעק: "אני! אני!

אמר לו אלוהים: "קיבלת" .

ואז הכניס שוב אלוהים את ידו אל השקית והוציא את התכונה האחרונה שנשארה. הסתכל אל האישה, ואמר: "טוב.. לך נשארה המולטי אורגזמה.."

ניצן ורוני ארז

Photo by Raymond Perez on Unsplash

The post מולטי אורגזמיות נשית- זה בידיים שלך appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

במסגרת סדרת הרצאות " מין מסע"

The post שפיכה נשית – אגדה או חווייה מיסטית appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

רובנו חשים באינטואיציה שיש במין הבטחה למימוש כמיהותינו העמוקות ביותר לאהבה, לאינטימיות ולאיחוד .אם קיימת דרך להפוך את המין המשולהב מאקט ריגושי להתעלסות רגישה, מדיטטיבית, אוהבת ואקסטטית, היכולה להימשך שעות רבות? האם אפשר לנוע לתוך החוויה החושנית ללא מעצורים של שיפוט, של אשמה, בושה, בורות ודעות קדומות? איך שני נאהבים יכולים לחוות אחדות קסומה?

המציאות מראה כי בדרך כלל: "אורגזמה הממוצעת נמשכת כעשר שניות. התדירות הממוצעת של מעשה האהבה היא פעם או פעמיים בשבוע. זה מסתכם בעשרים שניות בשבוע, בערך דקה וחצי בחודש, כשמונה עשרה דקות בשנה. בחמישים שנה זה מגיע לכחמש-עשרה שעות. בשביל חמש עשרה שעות של אקסטזה, כמה אלפי שעות אנו מקדישים לחשיבה על מין, לדאגה בנוגע למין לחלימה בהקיץ על מין, להשתוקקות למין, לתכנון מין?"
(מתוך: "אורגזמה מינית מורחבת" – אלן ודונה בראוור)

באורגזמה מינית רגילה אנו נפגשים כשתי ישויות מרוגשות – מתוחים ומלאי התרגשות, יש שיא ברור ולאחריו ירידה חדה. באקט הרגיל אין באפשרותך, כגבר, לקיים יחסי מין מספר רב מכיוון שאתה מאבד אנרגיה וגופך צריך להמתין כדי להיטען מחדש. האורגזמה הטנטרית היא מדיטציית התרגעות עמוקה – מיזוג עמוק  –  יש המכנים מצב זה בשם "אורגזמת עמק". הטנטרים הקדומים כבר ידעו אז את מה שידוע במערב רק בעת האחרונה – שניתן להעצים את המצב האורגזמי ולהאריך את משך מעשה האהבה.

מבחינה פיסיולוגית הם זיהו שעבור גברים הצימוד הרגיל שבין רפלקס האורגזמה לפליטת זרע אינו הכרחי (שכן שתי התופעות מופעלות על ידי מנגנונים עצביים שונים, כידוע היום ממחקרים רפואיים). הם ידעו גם על "הנקודה הקדושה" בנרתיק האישה, שגירויה עשוי להביא להעצמת האורגזמה הנשית בעת יחסי מין (הידועה כיום כ"נקודת הג'י", ע"ש הגניקולוג פון גראופנברג – בליטה בתקרת הנרתיק של הרקמה הספוגית שמסביבו, העשירה מאד בקצות עצבים). כדי ליצור תגובה אקסטטית יש להגיע לרמות גבוהות של ריגוש מיני תוך הרפיה של שרירי רצפת האגן ונשימה עמוקה ואיטית, תוך תרגול מנטלי של העלאת ה"קונדליני"/"פראנה" למרכזי האנרגיה (צ'אקרות) הגבוהים.

הטנטרה ראתה באיחוד המיני אמנות מקודשת שיש ללמדה. כדי להיעשות טנטריים נדרשו האוהבים להיות בקיאים במגוון מיומנויות כמו שיחה ותקשורת (גם בענייני מין!), ריקוד, טקסיות, עיסוי, הכנת מרחב מקודש (נרות, קטורת, פרחים, מוסיקה) היגיינה, נשימה ומדיטציה. כאשר אנו לומדים את האמנויות הארוטיות בדרך זו, מתרחש ריפוי עמוק של המיניות, האהבה והתודעה – ההוויה.

על מה מבוססת הטנטרה?

טנטרה היא פולחן הודי עתיק בן למעלה מ-2000 שנה, שהתפתח בצורה עצמאית לצד התפתחותן של הדתות ההודיות, אך איננה דת, ובניגוד לבודהיזם גם איננה דרך מחשבה הגיונית. להיפך ,הטנטרה רואה בחשיבה ההגיונית, הרציונאלית את אחת הסיבות העיקריות לאומללות. התהליכים הטנטריים החווייתיים נועדו לעקוף את השכל (Mind)  להתמקד בפעולה אקטיבית ולסמוך על החושים והקול הפנימית. בהודית עתיקה (סנסקריט) משמעות המילה טנטרה הינה "מטווה"/ "מארג" או "התרחבות".

הטנטרה מעודדת את התשוקות הטבעיות שלנו ומלמדת איך להשתמש בהן ולהתמירן לדרגות מודעות גבוהות יותר .בתרגול יוגה מנתבים ומזרימים את האנרגיה הפיסית כדי להגיע לרמות תודעה גבוהות, בתרגול טנטרי משתמשים בניתוב האנרגיה המינית/חיונית כדי להגיע לאותם מחוזות. בטנטרה אין התייחסות לגוף או למיניות כאל משהו "נמוך" ולרוחניות או התודעה כמשהו "גבוה" – הכול קדוש – כל עוד איננו פוגעים באדם אחר. האקסטזה המינית והאקסטזה הרוחנית הן שתי הפנים של אותו המטבע, שני הצדדים של משוואה אחת שיוצרת חיים שלמים.
"הגבירו את הנאתכם עד שיא עוצמתה, ואחר כך עשו בה שימוש כב'דלק רוחני' ". (טנטרה/פיליפ רוסון, 1973; עברית: 1996).

בבסיס הטנטרה עומד העיקרון, שהיקום הוא יצירה – יצירה של תשוקה בין הזכרי והנקבי. אצל האדם, האנרגיה היצירתית הזאת מתבטאת באנרגיה המינית/חיונית.  ההתייחסות ליצר המיני חורג מהתחום הצר של יחסי מין ונחשב כאנרגיה היסודית של החיים ("קונדליני", מושג הדומה למונח הפרוידיאני "ליבידו").

רוב החסימות האנרגטיות שלנו נובעות ממטענים רגשיים שליליים בנושא המיני היוצרות באופן בלתי נמנע פחד, החל מילדות מוקדמת, ומועבר הלאה מדור לדור. התניה זו פוגמת בחיוניות המינית שלנו וביכולתנו להתענג, לאהוב ולכבד זה את זו. מחקרים בנושא מיניות האדם, החל מדו"ח קינסי, גילו לדוגמא כי חלק גדול מהנשים לא חוו אורגזמה בעת יחסי מין, וחלק גדול מהגברים סבלו מאין אונות או משפיכה מוקדמת

לא ניתן להבין טנטרה דרך תיאוריה בלבד. ספרים, הרצאות ויידע תיאורטי תומכים בהתנסות החווייתית ולכן לימוד טנטרה מתרחש רק דרך החוויה וההתנסות בסדנה או מפגש באמצעות טקסים טנטריים, תרגול אנרגטי ומדיטטיבי.
מקורותינו, כמו בספר "שיר השירים" אנו מוצאים כמיהה רוחנית באמצעים ארוטיים, אך ייחודה של הטנטרה הוא בכך שהוסיפה גם תרגול חווייתי.

טנטרה מלמדת תחילה איך לנוע בתוך המין

איך להכיר אותו, איך להרגיש אותו ואיך להגיע לאפשרות העמוקה ביותר הטמונה בו, לשיא – איך למצוא את היופי המהותי, השמחה המהותית והאושר שטומנים בו… [שכן] באורגזמה מינית עמוקה אין זה המין שמעניק לך אושר – המין הוא רק מצב שבו זה קורה. משהו אחר מעניק לך את האקסטזה והוא מורכב משלושה גורמים, אשר ללא התנסות הם יהפכו למושגים חסרי ערך: ראשית, העדר זמן – במין אנו מתעלים מעבר לזמן, הוא אינו קיים, הזמן חדל להתקיים עבורנו, אין עבר, אין עתיד. רגע זה עצמו, כאן ועכשיו, הוא הרגע הממשי היחיד. שנית, במין אתה מאבד את האגו שלך, אתה ואהובתך אבדתם בתוך מציאות [אחדותית] חדשה… ושלישית, במין אנו טבעיים – החזות החיצונית, הפנים, החברה, התרבות, הבגדים, הלכו לאיבוד. אתה חלק מן הטבע, מהיקום. שלושת הדברים הללו מעניקים לנו אקסטאזה – המין הוא רק המצב שבו זה קורה באופן טבעי."
(אושו – טנטרה רוחניות ומין; עברית: 1997)

The post מקורות הטנטרה ודרכיה appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

כותרות בסגנון של "7 דרכים לאורגזמה" או "הכול על האורגזמה הנשית ואיך מגיעים אליה" מייצגות את העמדה הרווחת שיש איזה עניין לא פתור עם כל הנושא הזה. יש איזה בעיה.
זה לא בדיוק ברור איך השיא מתחיל ואיפה הוא נגמר.
אצל הגברים, האורגזמה מגיעה כמו מעצמה, ברורה, מהירה ומדויקת. חלק גדול מהתרגול הטנטרי מוקדש לטכניקות שמטפלות בשפיכה מוקדמת ומאריכות את זמן הגמירה. הכול רק שלא יגמרו מהר מידי.
בכלל, השיח הטנטרי לא ממש מתעסק בגמירה הנשית. הגבר אמור לגמור לאט או לא לגמור בכלל והאישה אמורה לגמור ככל יכולתה.
בשני המקרים, יש הנחת יסוד מוטעית, שיש איזה מקום שצריך להגיע אליו. יש מטרה, יש קו סיום נכסף שיש לחצותו.
לטענתי, הבעיה מתחילה (וגם נגמרת…) במילה עצמה- "לגמור".
אני מציעה מילה חדשה לעבוד איתה והיא – לחבר.

כשאני מצליחה להיות מחוברת לגוף, לנפש ולתחושות המעודנות של העונג המיני שזורמות ביניהם אז לא מתרחשת שום "גמירה" !
נוצר חיבור לתהליך שלם של פתיחה וגילוי של עוד ועוד מקומות בגוף שמקבלים גירוי, נפתחים, מגיבים ורוטטים עד שנוצר מעין פידבק פנימי, לולאת משוב אינסופית שממשיכה לרטוט בתדרים שונים. זוהי בעצם חוויה של אורגזמה עשירה, מגוונת וטוטאלית שמחברת אותי עמוק לתוכי, לאיבר המין שלי. זו הדרך אל עצמי, אל החופש ואל האמת הפשוטה של להיות אישה השייכת למין האנושי.
האורגזמה הזו לא הולכת לשום מקום והיא לא נגמרת – היא נמצאת שם תמיד. זו האורגזמה הקוסמית הגדולה. זו פעימת החיים שלנו.
בשונה מהאורגזמה הגברית
שיש לה הסבר אבולוציוני מובהק והמתווה שלה חד וברור האורגזמה הנשית על שורשיה ומטרותיה נותרת חמקמקה ומסתורית עבור נשים רבות.
מיליוני נשים חיו ומתו ללא הידיעה שהן מסוגלות לחוות אורגזמה, ומובן שאף אחת מהן גם לא ידעה שאותה אורגזמה יכלה להעביר אותה לממד רוחני שונה, ואפילו להיות הפנס בדרך שלה להארה.
הספקטרום האורגזמי רחב: יש נשים שיכולות לגמור תוך כדי שיעור ספינינג, במהלך לידה, כשהן מניקות או טובלות בג'קוזי. יש כאלה שחוות חווית עונג חוץ-גופית (אסטרלית) והאורגזמה שלהן לוקחת אותן לביקור בארצות אחרות. יש המון נשים שמזייפות אורגזמה. יש כאלה שמגיעות אליה בחלום בזמן השינה  ויש את הנתון המעניין (מעניין עד כמה הוא נכון) של המגזינים – שרק שליש מהנשים גומרות מחדירה. השליש הנוסף גומרות רק מגירוי חיצוני, וכל השאר פשוט לא גומרות בכלל.

הקונספציה המוטעית מתגלה במילה עצמה – "גמירה" בעברית ובאנגלית – to come , להגיע ל – כאילו יש איזה מקום מסוים שמסמן את הסיום של התהליך או שאליו בדיוק צריך להגיע.
אז זהו שאין כזה.

נכון שיש מחקרים מדעיים שהצליחו למפות בצורה מדויקת אזורים שונים שמופעלים במוח ברגע האורגזמה וזה נראה בבירור שמבחינה נוירולוגית יש איזשהו סיום לתהליך (שכרוך בפיצוצים של יותר משלושים איזורים שונים במוח) אבל אלה מאיתנו שמתרגלות מיניות טנטרית כבר יודעות שהתהליך האורגזמי יכול להיות אינסופי במהותו ויש עוד סוגים מגוונים של אורגזמות שמחכים להתגלות במקומות נוספים בגוף, מעבר לנתיב העצבי המהיר שמחבר ישירות בין המוח לאיברי המין.

איך מגיעים למקום שרוצה לא להגיע?

אורגזמה רגילה, כזו "שגומרים בה" ממוקדת בד"כ בתחושות שעולות מאיזור איבר המין (בין אם זה בדגדגן, בנרתיק, בנק' הג'י או בצוואר הרחם), החוויה היא מצומצמת יותר ללא קשר להנאה ולפורקן הרגשי, עדיין, יש שם משהו שנגמר. יש אנרגיה מסוימת שמשתחררת מהגוף ועוזבת אותו. יש חוויה של התרוקנות. אני לא באה להגיד כאן שיש עם זה איזושהי בעיה, להיפך, זוהי חוויה מענגת מאוד. מה שאני אומרת, שעבורי כל העניין כולו הוא ביכולת הבחירה – לגמור או לא לגמור.

שדה החקירה, המרחב שבו כל העונג האינסופי הזה מתרחש הוא כמובן הגוף.
הטנטרה היוגית רואה את הגוף כדבר נפלא ומקודש, המרכבה שנושאת את הנשמה האלוהית. לפי היוגה, כל המתחים והלחצים שלנו מקורם באבחנה שאנחנו לא נמצאים בגוף. תשומת הלב שלנו נמצאת רוב הזמן בין האוזניים. כשהאנרגיה המינית זורמת במלואה בגוף, לרוב, היא תפגוש חסימות שאוחזות בתוכן טראומות רגשיות שאנחנו מחזיקות בהן. כשכל כך הרבה נשים מתייחסות לגופן באופן לא אוהב, כאל גורם מפריע ומקור לבושה וכאב אין פלא שהתודעה עולה לראש במקום להתקרקע בגוף.

החיים בחברה המודרנית מכוונים אל המישור המנטלי, עד כדי כך שגם כאשר אנחנו מגיעים למגע גופני, אנחנו עדיין אחוזות במחשבות, בפחדים ובפנטזיות ואין חיבור אמיתי לגוף.
הטנטרה יוגה מעודדת אותנו לאהוב את הגוף, לטפח ולהוקיר אותו. הוא מקור לחוכמה, לאושר ולחופש. דרך הגוף אנחנו מחוברות לכאן ולעכשיו, להווה הנצחי, לכוח החיים. כשאני נוכחת בגופי ומסכימה להתחבר לתחושות העונג שלי במפגש אחת-על-אחת, בלי לברוח לפנטזיות, החסימות נמסות והפוטנציאל המיני יוצא לאור. זה דורש זמן, מאמץ ורגישות אבל זה כל כך שווה את זה!

"האורגזמה המחוברת" היא חוויה כלל גופנית (full body orgasm) שבה האנרגיה המינית מורגשת כזרימה של תחושות בכל הגוף. המוקד שלה נמצא ביוני, באיבר המין – זה לב העניין כולו. שם זה המנוע. זה השורש שממנו העונג מתחיל לצמוח.

כשאנחנו מצליחות להביא מודעות לכמה שיותר מקומות בגוף בו זמנית – תחושת העונג מתרחבת מאיבר המין לכל הגוף והוא הופך לאיבר מין כל כולו. הגל האורגזמי שוטף אותו, הוא נטען וכל ההתנסות האורגזמית מתרחבת ונפתחת.
במקום הזה אני מגלה את הידיעה שהאורגזמה היא כל הזמן שם, היא כמו הנשימה. כמו תחושת העור, כמו הראיה – אפשר להיכנס אליה או לצאת ממנה. כמו אסאנה (תנוחת יוגה) – האורגזמה כרוכה בהתמסרות לרגע – לרקע – לדממה. לחדור פנימה ולהפוך לאחת עם, מעבר למי שאני חושבת שאני. במקום הזה האורגזמה היא טרנסצנדנטלית, מעבר למקום ולזמן, אין לה התחלה ואין לה סוף.  היא כל הזמן כאן. ממש עכשיו בזמן שאת  קוראת את המילים האלה, בזמן שאני כותבת, אני שמה לב לחיבור של היוני שלי, לבטן, לחזה, לגרון ולפנים. האצבעות מקלידות ואני שמה לב לנשימה שלי. נעים לי בגוף, אני מרגישה חיה. מידי פעם אני מבחינה בהבהובים נעימים באזורים שונים בגוף. אור זהוב רך ועדין מקיף אותי.
אני מסכימה לחוות, לאהוב ולזרוח את עצמי החוצה. כשאני ככה, מחוברת, אני מסכימה לאהוב, להיפתח לעולם ולפרוח. יש לי מה לתת.
האורגזמה שלי מלמדת אותי לחיות. כן!

הצעות שיעזרו לך להתחבר לתדר האורגזמי :

– לאהוב את הפות שלך.  זה התנאי הבסיסי. מכאן הכל מתחיל. אני לא מתכוונת לזה שאת צריכה עכשיו לקחת מראה ולהסתכל בין הרגליים (למרות שזה אחלה) אלא שאם בליבך ישנן תחושות לא נעימות כלפי איבר קסום זה, תבדקי מה עומד בדרכך לאהבתך את פותך. (לקרוא את "מונולוגים מהוגינה" זו המלצה חמה)

– תקדישי זמן לעינוג עצמי.  נכון שיש יותר ויותר סדנאות שמתעסקות ביוני: עיסוי יוני, יוגה לה-יוני, ביצי ג'ייד, טקסי אמריטה ועוד כל מיני, אבל אני מתכוונת שפשוט אם יש לך נגיד עשרים דק' פנויות בבית, קחי את עצמך לחדר השינה, שכבי על המיטה. פשקי רגלייך והניחי את יד שמאל על הפות ואת יד ימין על הלב. תתחברי לנשימה והתבונני בתחושותיך.

– תתחברי לבן זוג או בת זוג שמחוברים לאנרגיה האורגזמית שלהם. השלב הבא אחרי עינוג עצמי הוא להתענג בחברותא. שני גופים מחוברים שמתאחדים ביחד  למעשה אהבה, מתמסרים זה לזה לחוויה שממיסה את כל המחיצות ביניהם זו התנסות שמחברת אותנו למעשה הבריאה האלוהי. שווה במיוחד לתרגל במקום אינטימי בחוץ, על האדמה ומתחת לכיפת השמיים.

– יש אינספור דרכים וצורות להתחבר לרצף האורגזמי. תסכימו להתמסר ללב של התנועה המינית שלכם. תזדיינו בסבלנות. תרשו לעצמכם חופש לחקירה משותפת  של סוגי מגע שונים, כשאחד נותן ואחד מקבל. דברו בחופשיות על הרגשות שלכם. תעזו להיחשף במלאות, להשמיע קולות, לגנוח ולרטוט, לזוז, לשנות תנוחות, למצוץ, ללקק ולהתענג מגופכם הפתוח והמשוחרר.

המאמר נכתב בלשון נקבה מטעמי נוחיות ודיוק, אבל הוא בהחלט נועד גם לגברים.

The post איך התחברתי לאורגזמה והפסקתי לגמור appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

אך באלפי השנים האחרונות התרבות שלנו מובלת בתפיסה גברית, כשרק במאה האחרונה עם שינוי העידנים החל תהליך של הכרה בערכה של האשה.

המאבק המודרני על שויון זכויות הנשים ויציאת הנשים מהבית, גרם לקונפליקט בין הרצון להתבונן באשה כאדם שוה ערך לכל דבר (ולכן להתעלם מההבדלים), לבין מחקרים שמצאו שההבדלים בין נשים לגברים מבוססים ברובם על הבדלים ביולוגיים מדידים.

ולתוך הקונפליקט הזה, והחידושים והתגליות מתגלה בהדרגה, דרך מורי הטנטרה והיוגה, מידע עתיק שאבד מקדם על ההבדלים בין הגבר לאשה ברמה האנרגטית, מידע שההתעלמות ממנו גורמת לאשה תסכול וניתוק מעצמה ומגופה, לגבר לתחושה שאי אפשר להבין את הנשים , למערכות יחסים וקשר מיני לא מספקים.

במאמר הזה אתמקד במרכזי הירח הנשיים, שהבנתם תאפשר לאשה חיבור מלא אל גופה ושחרור חסימות , לגבר תאפשר להבין וליצור קשר טוב יותר עם בת זוגו, ובזוגיות ליצור מערכת יחסים עמוקה יותר ולשדרג את חיי המין.

מידע נוסף על ההילה וקשת ההילה והקשר שלהם למיניות הנשית אפשר למצוא כאן

על מרכזי הירח

“Do not swear by the moon, for she changes constantly. then your love would also change.”

William Shakespeare, Romeo and Juliet

מדוע נראה שנשים משתנות כל הזמן? לא צפויות, מתנהגות אחרת מיום ליום ..

על פי מסורת עתיקה שהובאה למערב על ידי יוגי בהג'ן, יש לנשים 11 מרכזי ירח. איזורים בגוף שרגישים לאנרגית הירח,  מופעלים בשלבים שונים של המחזור החודשי, ומשפיעים על הרגשות שלנו, הדרך בה אנו רואים את העולם והאופן שאנחנו מתמודדים עם חיי היום יום. שלא במפתיע האיזורים האלו נחשבים גם איזורים ארוגניים.

האנרגיה של הירח קושרה לנשים בגלל המחזור הפנימי שתואם את הירח כאשר אנחנו מכוונות לטבע. אנרגית הירח נחשבת לאנרגיה נשית, רגשית, מחזורית שהעולם לא יכול לחיות בלעדיה. היא מסדירה את הגאויות, צמחים, גדילת השיער וריתמוס של בעלי חיים.

מרכזי הירח בגוף האשה מסודרים מסביב לסנטר בסדר שמתאים למצבי הירח (או למזלות האסטרולוגיים ) והם משפיעים על האופן שאנו תופסים את העולם מסביבנו ופועלים בו.

במשך מחזור הירח הנפש שלנו ממוקדת כל פעם במרכז אחד למשך 2.5 ימים ואז נעה לבא אחריו,

גם התנודות של החשק המיני במשך המחזור החודשי קשורות לקצב/תדר של מרכזי הירח שלנו, שמשפיעים על האופן בו אנחנו מבטאים את עצמנו ואת המיניות שלנו.

הסדר של המעבר בין המרכזים שונה מאשה לאשה (אבל לגבי אותה אשה הסדר ישאר קבוע לכל החיים אלא אם כן היא עברה ארוע טראומטי שגרם לריסט) .

11 מרכזי הירח והתכונות שלהם

קו השיער: חוכמה, מיקוד, יציבות, אמינות, בהירות, ריאליות
לחיים: לא צפויה, חוסר יציבות רגשית,
תנוכי האזנים: אינטליגנציה, נאמנה לעקרונות וערכים ובקיצון יכולה להגיע לשיפוטיות וצדקנות.
שפתיים: מילולית, אינטראקטיבית, תקשורתית, אבל בחוסר איזון יכולה להיות פוגענית
חלק אחורי צואר: רגישה, רומנטית, ארוטי, מפלרטטת ולוקחת סיכונים, פחות לוגית
שדיים: חמלה אלוהית, מעניקה
טבור / גב: חוסר בטחון, חשופה, פגיעה
ירכים פנימיות: מאשרת, תומכת, מאד מאורגנת
גבות: בעלת דמיון וחזון
יוני (וגינה): עומק, שיתוף (חברתית אבל עם נטיה להיות בפנים ושקועה במחשבות)
דגדגן: מוחצנת, תקשורתית, חברתית
כאשר אנחנו קשובות לתבנית של מרכזי הירח והמחזור האישי שלנו, יש לנו יותר מודעות לעצמנו ואנחנו יכולות להשתמש בידע הזה בתבונה.

כך למשל נעדיף לא לקבל החלטות בזמן שהמרכז הדומיננטי הוא הלחיים או העורף, באיזור השדיים קשה לנו לשמור על גבולות, וכשמגיעים לאיזור הירכיים הפנימיות זה הזמן לבצע את כל הדברים שממתינים כי אז אנחנו הכי מאורגנות.

גם בתחום המיני המודעות אל עצמנו כישויות מיניות ופוריות יכולה לשדרג את אופי הקשר – בתקופה שאנחנו בטבור נחפש חיבוק אוהב ותומך ובזמן מרכז השפתיים נעדיף להשתמש בהן לנשיקות ותקשורת במגע ולא לדיבור. בזמן המשחק המקדים, יכול להיות  נחמד להזמין את בן הזוג לגלות מהו המרכז הפעיל ביותר.

מכיוון שהמחזור הוא אישי לכל אשה אין צורך להתעמק בטבלאות אסטרולוגיות, אלא אפשר לנהל טבלת מעקב יומית של התנהגות ותחושות ודרכם לזהות את המחזור הקבוע של מרכזי הירח.

הגבר והאשה

הגבר מושפע על ידי השמש, מרכז הירח היחיד של הגבר נמצא בסנטר. השיער שצומח על הסנטר קולט את אנרגית השמש ומנטרל את האפקט של הירח.

באנלוגיה לירח שנע כל הזמן אך הצד הזוהר שלו מכוון אל השמש, כאשר השמש יציבה ושומרת על המרכז. כך האשה שמשתנה כל הזמן, מחפשת אצל הגבר השראה ויציבות. אם הגבר לא יכול לספק לה את זה, אז למה צריך את הגבר?

יש הבדלים נוספים רבים בין הגבר לאשה – הקוטביות, קשת ההילה, האשה פועלת ב 6 ערוצים במקביל כשהגבר מתמקד בערוץ אחד, קצב המחזור האישי. הבנה של ההבדלים הללו יכולה לתרום לתקשורת זוגיות טובה יותר, וליצירת קשר שעובר אל מעבר להבדלים כדי לראות את האל או האלה שבתוך בן/בת הזוג שעומד מולנו.

קוים מנחים למין מקודש

המיניות והרוחניות שלנו הם חלק מהשלמות שלנו. אם נקיים מין בכבוד ומודעות, הוא יהפוך לכלי לאיחוד עם הנשמה של אדם שני.

מתוך ההבנה של המערכת האנרגטית הנשית פותחו ההמלצות הבאות שיאפשרו בעת המין להגיע להעלאה ועידון של האנרגיה המינית, לאיחוד של ההילות לישות אחת ולהתרחבות של הישות המאוחדת:

זמן – המיניות של האשה נמצאת במיטבה כאשר ההילה שלה רחבה וגדולה. לכן כדי שהאנרגיה המינית של אשה תגיע לשיא, צריך להתחיל בהתכווננות לקשר החושני 72 שעות לפני המגע המיני (למשל ארוחה רומנטית, טיול בטבע, עיסוי , מדיטציה, יוגה)

יצירת מרחב מקודש – ניקוי, קישוט בפרחים, אור נרות, פירות טריים, כריות, שירי אהבה, שמן עיסוי, מוזיקה רומנטית וכל דבר שנעים ללב ולחושים

טקסים זוגיים כולל עיסוי הדדי שמאפשר לתקשר את האהבה והתשוקה דרך מגע בכל הגוף וליצור רגיעה, הרחבת ההילה ומוכנות למגע.

לפני המגע הגבר יעורר את מרכזי הירח בסדר מסויים בעיסוי מקודש במבט ובמגע של היד והפה.

בזמן המגע לנשום במודעות, להביט לעיניים ולראות את האלוהי במי שמולנו. להתאחד עם האלוהי שבבן הזוג.

להיות קשוב לתחושות בעמוד השדרה והמצח

האנרגיה המינית המשולבת יכולה להתרומם דרך נתיבי האנרגיה – הנאדים

אחרי המין להרגע בליטוף הדדי ואינטימיות

The post 11 מרכזי הירח בגוף האישה appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

אז במה מדובר?

משיחות עם א-נשים התגובות לנושא הזה הם מגוונות ולפעמים קיצוניות, לכן תהיו סבלניים איתי עד הסוף ומקווה שתבינו את דבריי.

זכרו גם שאין פה הכללות ו/או התקפה על אחד מהמינים.

מבחינתי ומבחינת הטנטרה כשגבר לא גומר [לא שופך זרעו] הוא נשאר נוכח.

וכשהוא גומר [שופך זרעו] הוא הופך להיות לא נוכח.

עכשיו חלק מהא-נשים  ישאלו האם זה בכלל אפשרי לא לגמור?

למה לקחת לנו את העונג הזה? מה הטעם בסקס?

מה גם אישה לא צריכה לגמור?

זה הזמן אולי לשיתוף אישי ואיך בכלל הגעתי לטנטרה ולכל הדברים ההזויים האלו שנראים קשים לעיכול.

לפני מספר שנים, מצאתי את עצמי כשאני קצת מתוסכל מחיי המין שלי שהיו מלאים במובן התדירות אך איבדו מקסמם עקב חוסר יכולת לשלוט בגמירה ובשפיכה [שהם שני דברים שונים ונגיע לזה בהמשך]. הפכתי לסוג של "עבד" לנשים מכיוון שזה הפך לשגרה שקודם הייתי מספק את הגברת[משפט שתשמעו מהרבה גברים] ואז הייתי מרשה לעצמי לגמור.

לפעמים יותר לאט לפעמים יותר מהר, תלוי בכל מיני דברים ובחלקם גם ברצון האישה לסיים עם העניין.

זה תופס בעיקר בקשרים ארוכים כאשר לפעמים לאישה אין כוח ובמודע או שלא במודע יש לה טריקים לגרום לגבר להשתלהב ולגמור מהר.

בטנטרה קוראים לשפיכה הגברית המוות הקטן.-ואכן כך הדבר.

השפיכה גם מרוקנת אותנו אנרגטית וגם פיזית גורעת מהגוף משאבים וחיוניות.

חלק יגידו שזה קשור להתבגרות של הגוף ושזה טבעי אך אני מכיר גברים טנטרים, ואני בתוכם, שלמדו את הדרך הזו וגילם כמעט ואינו משפיע על יכולותיהם להפך הם אפילו נהיים חיוניים יותר  ו"צעירים יותר" [כמובן שזה לא רק אפקט האי שפיכה אלא כל הדרך כולה שעושה את השינוי].

התרגול, המדיטציות והזרמת האנרגיה למקומות שונים בגוף וגם התהליך הנפשי שפורח בדרך זו תורם לתמונה.

אז חזרה אלי.

כך בשנות השלושים לחיי מצאתי את עצמי גם מתוסכל וגם מרוקן אנרגטית עד כדי כאבי ראש לפעמים ועצבנות לאחר השפיכה.

החלטתי לחפש פתרון וכך נזכרתי באיש מיוחד שפגשתי בסדנת טנטרה הראשונה שלי ששם הוא היה עם אשתו ושברבות הימים הפך למורי, רבי, ולחברי וקבעתי להיפגש איתו.

בפגישה שיתפתי בתסכוליי ובקשתי מענה כי זכרתי שהוא אמר לי משהו אז.

הוא הקשיב, חייך ויצאנו למסע, שהוא כבר סיפור אחר למאמר אחר, אבל חלק מהמסע הזה היה ללמד אותי להפוך להיות אדון ליצריי הגואים.

התמורות שחלו בחיי מהלימוד הזה והמסע בכלל השפיעו ומשפיעות עד היום על גוונים רבים מחיי ועל כך אני מודה לו ולטנטרה שהעבירו לי את הידע הזה.

אז מה השתנה  מאז שלמדתי את זה ולמה בעיני זה כל כך חשוב להעביר הלאה את המידע?

בצורה הנפוצה אצל גברים וגם נשים האוננות והשפיכה הפכה לסוג של התמכרות כאילו לעונג אבל בעצם זה נהיה דרך לשחרר לחץ.

מי שאמיץ אף יודה שזו דרך לסיים את היום וללכת לישון רגועים.

אך כמו כל התמכרות יש לה מחיר מצטבר וכמו כל התמכרות צריך כל הזמן להגביר את סף הרגישות כל הזמן ועם הזמן נהיים קהים בתחושות.

נוסיף לזה את עניין הפורנו שהרבה גברים צופים  ובכלל גורם לתופעות אחרות שמייצרות קושי ביחסים וזה לפעם אחרת.

ברגע שהתחלתי לתרגל ולהפסיק לשפוך ביחסי מין, האנרגיה החלה להצטבר בתוכי ולהעיר אותי,

הדבר הזה השפיע גם עלי וגם על האישה. לי זה נתן אפשרות להגדיל את המיכל האנרגטי שלי ,

כך שאוכל להכיל את העונג מבלי להתפוצץ וגם נתן לי את האפשרות לחפש פורקן אחר לכעסים וללחצים של היום. זה נתן לי את האפשרות להפוך מאחד שעושה סקס לאחד שעושה אהבה.

כי באהבה אין מטרה יש רק להיות.

זה נתן לי אפשרות ללמוד לא רק למצוא פורקן לכעסים אלא גם להיות מודע לאיך אני צובר אותם ואיך לצאת ממעגל הקסמים הזה של צבירה ופורקן ופשוט להיות.

זה אפשר לי לפתח יכולות מדהימות של מאהב שלא עסוק רק בעצמו אלא גם באישה שאיתו ובאיך לענג אותה מבלי לדאוג שהזמן אוזל עד לעילפון שלי.

זה אפשר לי לאהוב אותה עד שהיא הגיעה לעילפון חושים שלה.

מיותר לציין שאימון בדרך זו מטפל ומסיים את בעיית השפיכה המוקדמת,

תופעה לא קטנה שמתסכלת גברים ונשים כאחד.

אז למה לסבול? למה להתמכר לכדורים ותוספים כשאפשר בלי?

מכאן נעבור למתנות שיש לאישה מיכולתו של הגבר לשלוט בשפיכתו.

האישה או האנרגיה הנקבית רוצה בכל מאודה להתמסר ולהיכבש באהבה, ובשביל זה היא צריכה להרגיש את הגבר במלוא נוכחותו וכשגבר גומר הוא לא נוכח הוא נעלם בתוך עצמו אל האין.

כמובן שזה משתנה מגבר לגבר, וגם בימים שלאחר מכן הוא יהיה יותר עצבני ופחות נוכח.

כשגבר לא שולט בשפיכה יותר קל לאישה להלהיב את הגבר ולגרום לו לגמור.

נכון לחלקכ/ן זה נשמע הזוי נושא השליטה בגבר. הזוי כמו אותן נשים שמזייפות.

אין פה אשמה חס וחלילה. עולם המיניות ובני האנוש מורכב כמו פצצה ולפרק אותה אינו תהליך קל .

יחד עם זאת, בשיחות פרטיות נשים יודו בדרכיהן מסיבותיהן השונות ואף באזני שמעתי דברים אלו.

כך שחסכו כעס עליי  והקשיבו עוד קצת.

אולי ישתלם לכם.

האישה והנקבי שבה כמהים להתמסרות. בשביל להתמסר האישה צריכה להרגיש בטוחה עם עצמה, עם השותף, שהוא יהיה שם להכיל אותה ולתמוך בה כשהיא מאבדת שליטה לתוך סערת חושיה המענגת.

בכך שהיא מתחילה להבין שהגבר שאיתה שולט בשפיכה כרצונו ולאחר שתשחרר שליטה בכך מחוסר ברירה כי הגבר הפך להיות משהו אחר. הוא כבר לא חדור מטרה של שפיכה, לא רק עסוק בעצמו.

היא מתחילה להרגיש את הנוכחות שלו מתעצמת וככל שנוכחותו תתעצם כך גם התמסרותה ובטחונה יגדלו  ובכך מתאפשר מקום למשהו חדש. מיכל חדש לשניהם, מיכל שבו הזמן עוצר ויש מקום לעונג. לרגשות.

להתבוננות והקשבה.

מקום בשביל שניהם להתמסר לרגע ולצאת כל אחד למסע שלו. הוא ירגיש ויעצים את הנוכחות והיא תתמסר לאהבתו הכובשת.

אז איפה העונג אתם שואלים? מה עם האורגזמה?

גמירה ושפיכה לגברים הן לא תופעות זהות אפילו שהן מתרחשות בו זמנית. הן שתיים, וניתן להפריד ביניהן גברים מסוגלים לחוות עוד סוגים של אורגזמות חוץ מההשפרצה.

העונג האמיתי והחזק יותר מגיע כשנותנים לו מקום, כשמשחררים אמונות ונפתחים לקבל משהו חדש, ויש עולם נפלא וקסום מעבר לתבניות הרגילות שלנו וטוב שכך.

יש אורגזמות וחוויות גופניות מדהימות שניתן לחוות אך זכרו שהן רק התוצאה של עבודה פנימית עמוקה שהיא הפרס המענג ביותר. עונג בא ועונג חולף אך הנוכחות נשארת.

לגברים שבינכם, לנשים שבינכן,  הגיע העת לפרוח ולהתענג ולהיות האלים שאנו.

Photo by Gary Saldana on Unsplash

The post לגמור או לא לגמור appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.