כמנחת סדנאות מיניות המובילות להתפתחות אישית ומודעות אחשוף בפניכם ש: "מיניות" בתפיסת מרבית האנשים הנה "מין" אבל אלו שני דברים שונים, ובסדנאות מיניות, שלי לפחות, לא עושים סקס. מתפתחים ב"אישיות המינית". מה זה אומר תכל'ס? על כך הטקסט הזה!

לפחות פעמיים ביום שואלים אותי "כולם באים לעשות סקס?" ו-"עושים אורגיות?" , לאלו ששואלים אני מחייכת, אני שומעת את החשש המהול בכמיהה, השאלות הללו מזכירות לי את יום הלימודים הראשון במכללה למנהל, כשהשתתפתי בקורס "שוק הון". במהלך הלימודים לא באמת השקענו בבורסה, וגם אף אחד לא חשב שזה מה שנעשה. אז זה בכלל לא דומה למה שאני עושה וכנראה שיש כאן משהו לא ברור. פעם מישהו לימד אותי שהבנת המסר היא באחריות מוסר המסר, וכמנחת סדנאות אני מבינה שהגיע הזמן לקחת אחריות ולהסביר על מה אני מדברת כשאני אומרת "מיניות" ו"סדנת מיניות". נכון, סקס בריא הוא רק חלק מהביטוי שאנשים חווים לאחר שעברו איתי סדנה, ובגדול, יש שלושה מסלולים מקבילים התפתחות, בה אני ומנחים נוספים בתחום פועלים בהם:

1. "תיקון ליקויים" בתפיסת המיניות ובתפקוד המיני
2. העצמת החיוביות – שיפור בזרימת האנרגיה המינית ותפיסות מיניות חיוביות
3. מעוצמה להתעלות רוחנית

אני אפרט קצת, ואסביר על מה אנחנו עובדים, עם הרבה דוגמאות לנושאים שבהם אני, ומנחים נוספים, עוסקים בסדנאות התפתחות המיניות שלנו: המין שיש לנו בחיים היא ההתממשות של התפיסות שיש לנו כלפי מיניות בכלל, האמונות שיש בראש שלנו, כל מה שהתרבות וההורים הטמיעו בנו, זה מה שיכול לצאת.

מבדידות להתבגרות

בגדול, אני מוצאת שכולנו כמעט סבלנו מבדידות מהרגע שהתחילו לזרום בנו הורמוני המין, לא היה שם מי שיחנוך אותנו למיניות בריאה, ומנגד היו הרבה מסרים של בושה והסתרה, וכל מה שנותר עכשיו זה להתחיל להתבגר מחדש, ולהגיע לבגרות מינית, באישיות שלנו, ביחס שלנו למיניות, ולסיים את האשמה, את הפחד ואת התסבוכות, ומכאן להתחיל לנוע לכיוון של שגשוג כאדם מיני, מיניות טבעית, חופשיות בהתנהגות שלנו, חיבור בין המיניות לאהבה, חיבור בין המיניות לרוחניות… ועוד… רמות מטורפות של עונג ובמקום שהמיניות שלנו תהיה טראנס של חיפוש אחר סיפוק מיני ופורקן, היא תהפוך לטראנס של אורגזמיות שבמקום לרוקן אותנו – מטעינה אותנו בעוצמה ואנרגיה וכוח להיות גדולים! ענקיים!!

לחיות ב"כן". אפשרי רק כשיש לי את ה"לא"

עבורי, התפתחות מינית, היא הנתיב לכוח חיים אינסופי שמחבר אותנו, את כולנו ל EXTRAORDINETY BEING שאנחנו יכולים להיות. וזה שווה!! מניסיון! אז במסגרת תיקון הקלקולים, בסדנאות אני עובדת על היכולת להקשיב לגבולות הפנימיים והאישיים שלנו, מה נעים לי, מה לא, מה נכון לי ומה לא, מי בא לי טוב ומי לא. לימדו אותנו הרבה "לא" אם את אישה, ואיזה "כן" כפייתי אם אתה גבר. לא למדנו להקשיב לעצמנו, לא לגוף, לא ללב אלא למוסר חיצוני, לרציינות, למיליון דברים רק לא לעצמנו. בסדנאות אנחנו ממש מתרגלים הקשבה ל"כן" ו"לא" האישיים שלנו, ועוד יותר מכך – מתרגלים את הפשטות שבביטוי הגבולות שלנו. לפעמים חיים שלמים אנחנו תקועים ותקועות עם זה, ודווקא בסדנאות מיניות לומדים לקבל "לא" בלי לחוש דחויים, או לבקש בפשטות את מה שאנחנו רוצים בלי להרגיש אשמים… אז להיות אדם ריבוני, מתקשר את הצרכים והגבולות בפשטות. רק בשביל זה שווה לבוא!

מה עוד? באופן כללי, אנחנו לא מדברים על הרגשות שיש לנו ועל המורכבות שיש לנו עם המיניות, וגם לא באמת על העונג שלנו. אז בסדנאות… עוברים את גיל 12 והופכים לבוגר שיכול לדבר על מינות כמו על כל דבר אחר. כאילו מה… עד מתי נמשיך את המבוכה המקפיאה של ההורים שלנו סביב כל דבר ארוטי?

אהבת הגוף המיני

אנחנו יוצרים קשר חיובי עם הגוף ובמיוחד עם איברי המין שלנו. עולם ומלואו של קשר. איברי המין שלנו, אלוהים החמוד שם אותם מתחת לחגורה, ליד הפיפי והקקי ודבקה בהם בושה. במקום שנראה בפות – פלא הבריאה שממנה יוצאים חיים, התרבות שלנו גורמת לנו להיבהל ממנה כאילו היא המקור לכל הרע… (יצר הרע?? אוי. מיניות היא יצר הבריאה של חיים ויצר מימוש האהבה. איך הגענו לכנות את הדבר הנפלא הזה "יצר הרע"). במקום שאיבר המין הגברי, היפה והמפואר שחודר באהבה ומעניק אהבה… במקום שנראה בו מטה אור אנחנו רואים בו איזה כלי זין, ועסוקים בלהתבייש אם הוא חלילה מזדקף ב"מקום לא נכון", ומנסים לא להיכנע לעוצמה שיש בו כי לימדו אותנו שכשהוא מתעורר, המוח, המוסר, האהבה האנושית הבסיסית נכבית. גברים למדו שהם עבד שלו, נשים למדו שהן חייבות לספק אותו כחובה תרבותית. וואו יש כל כך הרבה חיוביות להכניס למערכת היחסים שלנו עם איברי המין. ואת כל זה אפשר לעשות גם בלי עירום. וגם עם. ובעיקר – לראות בתהליך הזה חלק מההתבגרות שלנו, ולהפסיק להאמין לשטויות שהאכילו אותנו.

חיבור בין המין ללב

אחד הדברים שעברתי בעצמי, ושאני מוצאת שמשותף כמעט לכולנו הוא הניתוק בין המיניות – ללב. אנחנו לא עושים אהבה בחיבור המיניות והלב. כל כך הרבה מאתנו מוצאים אפילו סתירה בין היצר שהוא "נחות, לבין הלב שהוא טהור. ולא מצליחים לחבר ולהגיע למיניות מתוך לב פתוח, ללב שחי עם היצר. כשאנחנו נמצאים בסדנה, שבה אנחנו מתחברים באהבה אחד עם השני, כי אנחנו יצורים הרוצים לאהוב, קל לנו לאהוב אחרים בסביבה שמרשה לנו להיפתח… כשאנחנו מתחילים לאהוב את המניות שלנו, וגם מקשיבים לאחרים וחווים אחרים מתחילים לאהוב את המיניות שלהם, קורה לנו קסם, המין והלב מתחילים להתחבר. זה מסע של חיים שלמים… אבל צריך להתחיל אותו איפשהו. כן!

מתחילים לנוע

הנעה של אנרגית המין, זה כבר מעבר אל "העצמת החיוביות": אנרגיית המין היא האנרגיה שיצרה אותנו. נכון? נכון. זו האנרגיה הכי חזקה שיש, מקורה באזור האגן שלנו, ושם… איזה באסה… היא גם תקועה. ומה שהאנרגיה הזו רוצה ויודעת לעשות זה להתרחב, לזרום ולהעלות את עוצמת החיות והחיים שלנו ב כוווול הגוף!! כל עוד המין שלנו מאוד מרוכז אנרגטית באיברי המין, היא לא מצליחה לזרום ולמלא אונו בעונג הרבה יותר רחב. אינסופי הייתי אומרת. במשך כל הסדנה אנחנו פותחים חסימות באגן, ובערוצי התנועה של אנרגיית המין בגוף ולומדים ומתרגלים זרימה שלה. וגם בשביל זה לא צריך לעשות סקס, זה תרגול אישי, עם בגדים עם נשימה עם תנועה ועם ים של שמחה!!!

חושניות: להיות "סקסיים", להיות אדם חי מינית זה לא רק או בכלל קשור לאיך אנחנו במיטה, מיניות היא חוויה חושית, של כל החושים, ואנחנו למדו דווקא לחסום את החושניות שלנו – לא בסוף התהליך מתחילים לממש את החיים מחדש. כשאני מביטה סביב אני רואה איך אנחנו מצניעים את החושניות הנמצאת בתוכם, ובסדנאות לומדים, אט אט, איך לאפשר לתשוקה לצמוח ומשם הדרך להתעוררות חושניות החיים קצרה.

נכון, אצל כולנו המוח עובד שעות נוספות, אך כאשר מאפשרים לו להרפות מתחילים להיפתח. יותר מזאת ההשקפה משתנה, המחשבות מעוררות והמתרגש חי. חושינו מתעוררים ואיתם גם אנרגיית המיניות הקיימת בנו, ואז אנו הופכים נוכחים בחיינו מבלי לברוח כל כיווני המחשבה האפשריים. במקום הזה נוצרת אותנטיות ומרחב של אינטימיות ואהבה. היכולת להיות נוכחים ובטוחים במיניות שלנו משליך ישירות למקומות בהם אחרים נפגשים עם האינטימיות שבנו. ולצערי להרבה אנשים יש קושי רב כשמדובר באינטימיות. מסיבה זו הסדנאות שבניתי נועדו לאפשר לכל אחד לבטוח ביכולת הטבעיות הקיימות בנו ולהיות נינוח ובטוח במפגשים אינטימיים, עם אחרים ועצמנו.

עוד ועוד נושאים כאלה, על כל אחד מהם אפשר לכתוב פרק בספר, ועל כל אחד מהם אפשר לבוא ולחוות שינוי המתרחש דרך החוויה, שינוי אחת ולתמיד. יש בארץ ובעולם מנחים וסדנאות שעובדים בדרך דומה, וכאלה שעובדים אחרת. אני שמחה שבחרתי לספר קצת על הדרך שלי. כן, בהתחלה ה נשמע סליזי, "סדנת מיניות" אבל תוך כדי ה מרגיש כמו החניכה לאדם מיני שהיינו צריכים לעבור בגיל 15, ולא היה עם מי. זה מרגיש המרחב הכי טבעי, פשוט. איך לא קיבלנו את זה קודם… זו השאלה שמשתתפים בסדנאות שואלים את עצמם תוך כדי. ולזה אני קוראת החיבור בין עומק ועונג!! מוזמנים באהבה להתבגר איתי לכדי אדם מלא באהבה אקטיבית, ללא בושה אשמה ופחד, בריאים ומלאי חיים.

מיכל מעיין דון, מורה בארגון ISTA הבינלאומי למיניות שמאנית, ממייסדי קבוצת "אישתר", מייסדת "בית הספר לאומנויות ההנחיה" ומכשירה מנחות מעגלי נשים ומנחי קבוצות מיניות מודעת. חוקרת מגדר ואקטיביסטית רוחנית, מנהיגה ואמא.

The post אז מה בעצם עושים ב"סדנאות מיניות"? appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

– מהי אנרגיה מינית

– איך מתמירים אנרגיה מינית לאנרגית חיים ואנרגיה רוחנית.

– מהי מטרת ההתמרה של האנרגיה המינית

– יתרונות של התמרת האנרגיה

– דרכים שונות להתמרת האנרגיה המינית בגוף.

כשמתחילים לעסוק במיניות שהיא לא "רגילה", מעבר לפיזית, כמו מיניות מקודשת, מיניות טנטרית או/ו שאמאניזם מיני עולה הרבה המשפט "התמרת האנרגיה המינית"

הרבה אנשים שואלים אותי למה הכוונה בהתמרת אנרגיה מינית ואיך עושים זאת?

אז החלטתי לכתוב על כך בתקוה שיעזור לכמה שיותר אנשים שנמצאים בתהליך 🙂

קודם כך אסביר למי שלא יודע קצת על האנרגיה המינית.

מהי האנרגיה המינית

האנרגיה המינית שלנו זו בעצם אנרגית החיים שלנו, זוהי האנרגיה הכי חזקה שיש לנו בגוף, זוהי אנרגיה של מיניות, יצירה, בריאה ותשוקה.

האנרגיה המינית נמצאת בבסיסה בצאקרת המין (שוודהיסטנה)  שהיא הצ'אקרה השנייה שנמצאת בערך שתי אצבעות מתחת לטבור (יש שאומרים 2 אצבעות מעל הטבור) .

על פי הטאו – האנרגיה המינית בגוף מחולקת ל-2 אנרגיות עיקריות: אנרגית ג'ינג -שאחראית על ההולדה והיצירה של דברים חדשים וממוקמת בכל הרקמות החיות, במיוחד בכליות בזרע ובביציות .

והאנרגיה השנייה היא הצ'ינג- שאחראית על שימור החיוניות של האיברים בגוף הקיים, אנרגיה שמפיקים איברי המין, אצל נשים זו האנרגיה של הביציות ואצל גברים זו אנרגית הזרע.

על פי הטאו, האנרגיה המינית זו האנרגיה היחידה שאפשר להכפיל ולהגדיל ולהתמיר אותה לאנרגית כוח החיים של האיברים – "צ'י" וממנה לאנרגית – "שן" שהיא אנרגיה רוחנית.

איך מתמירים את האנרגיה המינית לאנרגית חיים ולאנרגיה רוחנית?

בצורתו הבסיסית ביותר, מין נועד לרבייה. בצורתו הרחבה יותר, בכל פעם שאנו פעילים מינית אנו מייצרים הרבה אנרגית חיים. באורגזמה רגילה (שפיכה אצל גברים ואורגזמת דגדגן אצל נשים), אנרגית החיים נפלטת החוצה ובכך אנחנו מאבדים הרבה אנרגיה חיונית.

(בצעירותינו אנו פחות מרגישים זאת אך עם ההתבגרות, אנו מייצרים פחות אנרגיה באופן טבעי וכך יוצא שאנו מוציאים יותר אנרגיה ממה שיש לנו דבר שפוגע לנו בבריאות ובחיוניות).

מטרה ההתמרה

בעקבות השינויים הללו שחלים בגופינו במשך השנים, לאורך ההיסטוריה התפתחו שיטות שונות מזרמים שונים שמטרתם לקחת את האנרגיה המינית שממוקמת בצ'אקרות התחתונות ולהעלות אותה בדרכים שונות למעלה לצ'אקרות העליונות.

במילים אחרות, הכוונה היא לשמר, למחזר ולהתמיר את אנרגית המין  לאנרגית חיים וגם לאנרגיה גבוהה יותר (שן) שמחברת אותנו לרוח למימדים רוחניים  גבוהים דרך הצ'אקרות העליונות.

היתרונות של התמרת האנרגיה המינית

-בריאות וחיוניות

-ערנות

-אריכות חיים

-חיבור למימדים רוחניים ותקשור איתם

-זימון של מה שאנחנו רוצים לזמן לחיינו

– חיבור לעצמה שבנו

-שחרור רגשי לחוויות שהדחקנו

– אצל גברים מבחינה מינית- התרגול מאפשר חיבור ללינגאם. יכולת לחוות מולטי- אורגזמות בכל הגוף וכן יכולת לקיים יחסי מין  בלי שפיכה ודרך כך לקיים יחסי מין עמוקים יותר, מענגים יותר, אינטימיים יותר ולאורך זמן (גם מספר שעות ברצף בלי להתעייף ולאבד מהזקפה באופן לא רצוני).

– אצל נשים מבחינה מינית-  חיבור מחדש (חיבור שקיים באופן טבעי לכל אישה ואצל חלקנו נשכח) ליוני שלנו ולרחם שלנו, מולטי אורגזמות ושרשראות של אורגזמות מסוגים שונים ומגוונים שיכולות להימשך זמן רב ולהביא עונג רב לכל החלקים בגוף.

דרכים להתמרת אנרגיה מינית

אז הגענו לחלק הפרקטי, ישנן שיטות שונות ואינספור תרגולים וטקסים שאפשר לעשות על מנת להתמיר את האנרגיה המינית. ארשום כאן באופן כללי מספר תרגולים בסיסיים ומי שירצה יכתוב לי בפרטי ואפרט יותר:

נשימות, מדיטציות ודמיון מודרך:

כאשר אנחנו מרגישים את האנרגיה המינית עולה למעלה נתן לבצע מדיטציות שונות שכוללות לרוב תרגילי נשימות יחד עם דמיון מודרך שמסייעים להעלות את האנרגיה המינית למעלה.

לדוגמא:

כשמגיעה אנרגיה מינית, אפשר לעצום עיניים, להתמקד באנרגיה שמגיעה (במידה והיא עוד לא ערה, ניתן לעורר אותה בעדינות -אפשר דרך אוננות, דרך נגיעות עדינות באזורים ליד, ליטופים, כל אחד מה שמתאים לו..) ואז לנשום את האנרגיה הזו למעלה, הכוונה ממש לדמיין איך האנרגיה הזו עולה מאזור איברי המין דרך עמוד השדרה, ללב ומשם או לשחרר אותה, חזרה לאדמה או למעלה לצאקרות העליונות או בכל מקום בגוף שתרצו שתגיע אליו אנרגיה. נשים יקרות, לנו באיבר במין יש שפתיים שאנחנו יכולות ממש לינוק אנרגיה מהאדמה וממש לשאוב אנרגיה למעלה עם נשימות גם דרך נשימה רגילה וגם מאיבר המין שלנו. ניתן גם לעשות תנועות עם הידיים בזמן הנשימה למעלה.

עם פרטנר/ית:

ניתן לעשות תרגולי נשימות כגון חדירה אנרגטית לפני ובזמן יחסי מין. גם תנוחות מסוימות במין עם בן /בת הזוג בתרגול נכון, גורמות לכך ששתי הנשמות מתמזגות לרגע לאחד ונוצר חיבור עוצמתי וההתמרה מאוד חזקה ויעילה.

דוגמה לתרגול עם בן /בת הזוג:

נשימה מעגלית:

בזמן או לפני שאתם מקיימים יחסי מין, שני בני הזוג מחזיקים ידיים ומסתכלים אחד לשנייה בעיניים, האישה מכווצת את היוני (איבר המין שלה) ונושמת את האנרגיה המינית למעלה בזמן שהיא שואפת אוויר עד ללב, ובאותו הזמן היא מחזיקה ידיים של בן הזוג והידיים גם עולות באותו הזמן מהיוני ללב, ואז בנשיפה, היא מעבירה לבן הזוג את האנרגיה מהלב עד ללינגאם (למטה).

בזמן שהיא נושפת ומוציאה אנרגיה בן הזוג שואף ונושם את האנרגיה לתוכו והידיים של שניהם עוברות ללב של הגבר וללינגם שלו וכך שוב חשוב בצורה מעגלית. התרגיל הזה גם מסייע לגבר לא לשפוך.

יוגה:

ביוגה ישנן מספר תנוחות שניתן דרכן להתמיר אנרגיה. הנפוצות שבהן הן: תנוחות הפוכות כגון עמידת ראש, תנוחות בנדהה כגון אודיאנה בנדה ומולה בנדה וכדומה.

The post התמרת אנרגיה מינית appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

צדדים יינים ויאנגים אצל הגבר

מה קורה שמדכאים את היאנג

The post כוחו של היאנג היא גם חולשתו appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

הצגנו את שאלון השאלה הזהה למורי הטנטרה הגברים:
1- כמה (אתה שופך)? 2- למה (שלא לשפוך)? 3- איך (אתה מצליח)?

לכווץ, ללחוץ, לעצור, לנשום… הטנטרה החדשה מציעה לגברים טכניקות שונות להמנע מפליטה שרובן אפקטיביות יותר מלהשתכר, לאונן לפני, או לחשוב על כדורגל, דיני מס או סבתא שלך.
בסוף הסקר להלן נביא מספר קישורים לאתרים המציעים טיפים וטכניקות למניעת שפיכה מהירה, אבל קודם,

נדייק מהות הבעיה:

זה חשוב, תשארו איתי רגע.
אנחנו והן באים לאקט המיני משתי אסטרטגיות הפוכות: ביסודו הזכר בא למיטה עם פוקוס של זרעון והנקבה באה מאסטרטגיה של ביצית,
הוא בא ממאדים – לכבוש, והיא באה מנוגה – להרגיש אהובה.
שנאמר: "גברים צריכים לעשות סקס בכדי לפתוח את הלב ואילו נשים צריכות לפתוח את הלב בכדי לעשות סקס."

על הפער האנרגטי/ רגשי אין כל עוררין. אבל, כאשר הזכרי והנקבי מחוברים נפשית, באמון ואהבה ונמצאים במרחב בטוח (כמו נגיד במהלך סשן טנטרי) יש מצב שתתקיים בהם טמפרטורה נפשית-מינית זהה, והם יצליחו לקיים מעשה אהבה של שעות ללא פריקת מתח בין זה לזו ולחוות רק התעצמות רגשית שהולכת וגדלה.
זה אפשרי, הלכה למעשה, אולם בסקס הממוצע הרגיל הטמפרטורה המינית של בני הזוג לא מצליחה להשתוות, מה שמוביל לפיספוסים, כמו למשל שדקות אחרי תחילת המשגל נוצר "מפל מתח" שנפרק ממנו אליה.

הטנטרה, המבקשת "לאחד ניגודים", או "ליצור שלם גדול משני הפכים", מחפשת טכניקות להפוך את הגבר ליותר עגול ורך (יותר ביצית) ואילו את האישה ליותר כובשת ואקטיבית (זרעונית) היא מבקשת בכוח המודעות והכוונה, היוגה והתפילה, להפוך את הכיוון, ולשנות את הגישה שמיליוני שנות אבולוציה תיכנתו בנו.

אנחנו לא אשמים! (ההסבר האבולוציוני בקצרה:)

הביטו בכלב שמשגל בגינה הציבורית כלבה מיוחמת – זה מצחיק, זה מביש, זה חסר מודעות עצמית – זה זכר; החיוך המביך, תנועות האגן הנרגשות, האלימות כלפי הזכרים האחרים, חוסר החיבור הרגשי לנקבה… אכן תמונות קשות.

בטבע – והדבר נכון לרוב היונקים, פרים, שימפנזים, עכברים – ההתנהגות המינית הזכרית מופקרת ונחפזת לעומת המיניות הנקבית המתגוננת והבררנית.

עצוב לגלות עד הפער בטמפרטורה המינית הוא עניין אבולוציוני.
אנו הגברים המודרנים, שרוצים לענג את זוגתנו, שחפצים להשהות את השפיכה, איננו אלא נכדי-נכדיו של אדם קדמון שתוכנת למיניות חפוזה שציוותה עליו להפיץ ולברוח; אם יתמהמה אותו ניאנדרטל ששוגל יפיפיה בת-שבט אחר ליד המעין, עוד יבואו אחיה ודודיה ויורידו לו נבוט בראש.
אכן כך. ההבדל במתח בין הפין הנרגש לנרתיק הזהיר הוא מקדם הפריה יעיל ביותר.
בדרך זו האבולוציה בררה – ע"י מיליוני משגלים ליד המעיין – את הגברים שגמרו מהר והסירה מהדרך את אלה שהמתעכבים.

לפיכך התכנסו חכמי הטאו-טנטרה הסינים וסדרו לנו את לוח השנה: באביב יכול הגבר לשפוך פעמים, בקיץ פעם אחת, בסתיו פעם ובחורף – כלום.

ובכן, יצאנו לבדוק – לגמור או לא לגמור – ואל מי נלך אם לא אל המורים הגברים ובפינו שלוש שאלות: "כמה, למה איך".

1-         כמה (האם אתה שופך תמיד / לעיתים קרובות / לעיתים רחוקות / אף פעם?)
2-         למה (לא לשפוך? הרי זה כיף)
3-         איך (מהי הטכניקה שלך?)

אוהד אזרחי – מדריך בכיר ב ista

1- כמה? – אני אוהב לגמור כשזה מתאים לגמור.

2- למה? – זה מרגיש לי מתנה עמוקה של הגוף שלי לאהובה שאיתי. אבל אני מברר איתה שאכן היא משתוקקת לזה. אם לא אז אני לא מבזבז את זרעי על מי שלא רוצה לקבל בשמחה. כל הגישה של חסכון באנרגיית חיים נראית לי קמצנות אנרגטית. אני לימדתי את עצמי לגמור רק כשאני רוצה ומחליט. זה מספיק לי. זה מוות קטן ואין כמו למות אל תוך האלה.

3- איך? – אני לא יודע כבר מה אני עושה כי זה ספונטאני אצלי. לא טורח על זה. בעיקר נדמה לי זה פיתוח יחסים טובים בין המין ללב ולתודעה. לא יחסים של שליטה. לרוב כל השיטות עסוקות בשליטה על השפיכה ויחסי שליטה יש בהם אלימות. די לכיבוש. שלום.

דוד כהן צדק – מורה ומטפל. מפיק הכנס cosmic lovers

1-כמה?- לעיתים רחוקות

2- למה? – כי זה פותח צוהר לחיי מין מעולם אחר, זה מחזק את הזקפה, מחזק את האון,  מאריך את זמן האינטימיות, משפיע עמוקות על העמקת היכולת הנשית לחוות עונג מתמשך, מונע עצבנות ודיכאון כתוצאה משפיכות בתדירות גבוהה.

3- איך? – דבר ראשון זה חשוב ללמוד פורקנים רגשיים אחרים (לרקוד, לשיר, לצעוק, לשחק) כדי להיפטר מהתלות בפורקן של הגמירה. אם הגמירה היא הפורקן היחיד שלך, לא תצליח להביא אליה מודעות. חוץ מזה – נשימות עמוקות ומודעות, ביחד עם כיווץ שרירי האגן עוזרים להעלות את האנרגיה במהלך יחסי מין.

ג'קו גולדברג – מומחה למולטי אורגזמה

1- כמה? – אני בדרך כלל לא שופך, רק במקרים מסויימים שזה תלוי עם מי אני וברצון שלי לשחרר ולחדש.

2- למה?  – כשאני לא שופך, אני שומר על האנרגיה, לפעמים עוברים שבועות שלמים בלי שפיכה ואני מרגיש הרבה אנרגיה שאני יכול להתמיר ליצירה או לאהבה. בנוסף, זה מאפשר לי לשמור על הזקפה ולהמשיך להתעלס כל הלילה. לתת יותר יחס לפרטנרית שלי ובלי לעזוב אותה באמצע וללכת לישון

3- איך?  – בעזרת נשימה מודעת וכיווץ שרירי הפרינאום אני מצליח להניע אנרגיה מינית דרך הגוף, לעלות על הגל האורגזמי ולרכב עליו.

רפיק ידידיה – מורה ומטפל. מפיק כנס הטנטריקס

1-כמה?- כרגע בכלל לא. אני בהתנזרות של 3 חודשים משפיכה.

2- למה? – מה שנקרא "מרעיבו שבע". אני בשלב בחיי שאינני צריך את הכוח המיני למטה בתחתונים אלא צריך אותו למעלה בעליונים. לא-לגמור עוזר לי להתמיר את האנרגיה המינית ליצירה ופרנסה.

3- איך? – כשאנחנו מקיימים יחסי-מין אני מושך את האנרגיה למעלה. זה נקרא "מיניות כלל גופנית". כל הגוף הופך לאיבר מין וככה אני נמנע מפליטה. זו טכניקה של נשימות עמוקות שלמדתי באשרם של אושו בהודו.

ליאור דיראז' – מאמן גברים

1- כמה? – שופך לפעמים. לשפוך זה למות ולמות זה תרגול טוב וגם מענג, מפנה מקום לחיים חדשים.

2- למה? – כדאי לפעמים לא לשפוך כי באנלוגיה לחליל שהחור הראשון שלו ממש גדול, כשאתה שופך אז כל הנשיפה שאתה נותן יוצאת מהחור הראשון ולכן האחרים לא ינגנו אף פעם ולא ישמיעו צליל. המנגינה שלך חד-גונית. לא לשפוך זה לסגור את הדליפה ואז זה מאפשר לאנרגיה המינית להגיע למקומות אחרים בגוף ולנגן עליהם וזה נפלא.

3- איך? – אני מאריך ולא שופך בעיקר ע"י עידון של הקצב של מעשה האהבה, מודעות, סבלנות והקשבה פנימית למה עוד רוצה להפתח.

איתן שחם – מטפל מיני

1- כמה ? – גומר לפעמים

2- למה? – כי זה משאיר אותי ערני ועם תאבון לעוד. התשוקה לבת הזוג לא יורדת.

3 – איך? – לא יודע מה הטכניקה שלי. כנראה התרגולים המרובים הביאו אותי למצב שאני יכול לעשות כל היום סקס וכל הלילה ולא להגיע לשפיכה. כאשר אני רוצה לגמור, אני עובר להתכוננות שפיכה ותוך 2 דקות יכול להגיע לאורגזמה.

בודהי – מטפל מיני מנחה סדנאות

1- כמה? – משתדל שלא לגמור בכל

2- למה? – מבחינתי היום הגמירה היא כמו ברז לשחרור רגשי, אני כמעט ולא גומר ובטח לא בזמן עשיית אהבה. אני אוהב את העוצמה שבי ואני אוהב להביא אותה למפגש אהבה, אם במהלך המפגש אני גומר העוצמה שבניתי בתוכי באמצעות תרגילים ונשימות נעלמת ואני נשאר בלי חשק או כוח… לכן אני מעדיף לשמור את האנרגיה בתוכי, להעצים אותה, ולהשתמש בה שוב ושוב.

3- איך? – אני משתמש בכיווצים של השרירים בתחתית האגן כדי לנעול את האנרגיה ובמקביל אני שואף את האנרגיה דרך  עמוד השדרה כלפי למעלה אל שער הזהב שנמצא בחיבור בין עמוד השדרה לגולגולת. זו טכניקה חזקה שבמביאה איתה מצבים מיסטיים יקרים מפז.

The post האם אתה גומר? מורי הטנטרה עונים appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

התשובה שלי היא הפשוטה – נמאס לנו מהמיניות הפורנוגרפית השבלונית – זו שנקרא לה "אגו-סקס".
זה הגוף שלנו שכבר אינו מאמין לזה. הוא מחפש שחרור מהכוחניות שבמיניות, מההישגיות שבה, והטנטרה מציגה מודל חדש ומהפכני של מיניות שניתן לקרוא לה אקו-סקס. סקס אקולוגי.:

האקו-סקס קודם כל מפרק את המיתוס של השפיכה כאקט העילאי והמסיים של יחסי המין.
הוא מוריד ערך החדירה והפיכתה ללא מהותית לאקט.
והדבר החשוב מכל בעיניי – הקריאה למיניות כלל גופנית.

מיניות כלל גופנית

הסקס האקולוגי – ההוליסטי מציב למתרגלים את עקרונותיו אתגר לא פשוט: להפוך את המיניות שלנו מממוקד פין-פות, למיניות כלל-גופית. כלומר לתעל את תאוות האיחוד הפיזי המלא, את הצורך עוצמתי בחדירה ובריגוש אנרגטי-פורקני למשהו אחר – הדרגתי יותר, סבלני יותר, ועוצמתי לא פחות.

בעיקרון, האקו-סקס פורש את המתח המיני בכל הגוף, מתעל אותו לכל תא ותא, מתרגם את החשמל שנוצר במפגש בין גבר לאישה לכדי אנרגיה זוגית פועמת שהופכת שני יצורים נפרדים לאחדות רגשית רוחנית אחת.

אלא מאי?

שמיניות הוליסטית שכזו קלה יותר לנשים ומאתגרת מאד גברים.
כותבת לי ע. על המדיטציה המודרכת "אומנות ההתמסרות": "…הרגשתי שהוויתי המינית הנשית מקבלת אישור על צרכיה, רצונותיה ורגישויותיה בפעם הראשונה, מה שאפשר לי באמת להתחבר לעצמי ולאט להשיל את הביקורתיות והשיפוטיות גם כלפי בן זוגי… "ע. מתוודה על מצוקה ששבה וחוזרת בשיח העדכני – יש לנשים וגברים שיפוטיות על האופן בו מין ניתפס אצל בן/בת הזוג: נשים רוצות סקס יותר אקולוגי: פורפליי ארוך שמעניק תשומת-לב שווה לכל האיברים האירוגניים. משהו עגול, שכולל יותר משחק, יותר רומנטיקה, יותר חיזור ואילו גברים… גברים רוצים אגו סקס, "להגמיר" את האישה. יותר פירוטכניקה.

כאן הטנטרה באה לעזרת הנשים.

היא קוראת לפרק את המיתוס שקיים סביב החדירה כאילו זהו המודל היחיד לקיום יחסי מין. רוב האנשים מאמינים עדיין שסקס מתחיל בפורפליי, ממשיך לחדירה ונגמר באורגזמה. דוגמא יפה העניק לנו

ביל קלינטון שנשבע בפני האומה בנאום טלוויזיוני: "לא קיימתי יחסי מין עם האישה הזאת" בעוד שבדיקות DNA מאוחרת יותר העלו שכתמי הזרע על שמלתה של לווינסקי הם שלו. האם הנשיא שיקר? בעייני עצמו לא. מבחינתו הוא לא הכניס את איברו לנרתיקה של לווינסקי ומכאן שלא היה פה זיון. הם התחרמנו – כן, הם השתעשעו – בסבבא, אבל "סקס" לא היה.

זה מצחיק נכון? אבל כזוהי החשיבה של האגו-סקס – גבר יכול להתמזמז עם אישה אחרת אבל לא להרגיש אשמה על כך בפני אישתו מפני שבהוויתו הפנימית הוא לא בגד בה. הוא לא עבר את הגבול ולא "שכב" עם האישה האחרת.

אצל נשים הגבולות הברורים האלה קיימים פחות משום שהחוויה המינית עבורן היא הוליסטית, מפוזרת בגוף, היא אולי מתחילה בראש, במחשבה, בפנטזיה, אבל ממשיכה בהתרגשות בבטן, בפלירטוט, במבטי העיניים. רוצה לומר, החוויה מיניות הנשית היא אקו-סקס, אינה ממוקדת מטרה ולכן עגולה יותר ואת העגלוליות הזו רוצה הטנטרה לחזק אצל הגברים, לגלות להם מה שנשים תמיד ידעו: שיש סקס אחר.

מיניות של זין

כפי שניתן להבין מדברים אלה, עבודת המין המקודש מושתתת על שני דברים: 1- על קריאה לנשים להיזכר ולהאמין במה שהן בעצם יודעות, ו- 2- קריאה לגברים להתמודד עם הרעיון החדש של מיניות כלל גופנית, רעיון שאינו קל לנו כלל עיקר מכמה סיבות, ואמנה שתיים.

ראשית – מילולית, באגו-סקס מעשה האהבה נקרא "זיון" מילה שבאה משורש "ז.י.ן". ו"זין" הוא הרי כלי נשק. כלומר במובלע יש כאן  עמדה תקיפה, גברתנית שבא לידי ביטוי באמירות כמו "בא לי לפרק אותה/ לדפוק אותה/ לנענע אותה…" עם כל הכבוד למיניות הגברית הכובשת ודופקת (ויש כבוד, לכל אחד מגיע מתישהו סקס פורקני וחייתי כדבעי) צריכה להישאל השאלה: מה עם הנרטיב ההפוך? אם זיין מזיין אז מה עושה הפות (כוס) מה הוא הפועל שאיבר המין הנשי?

"עשיתי אותו" – כך תגיד בחורה שהשכיבה גבר. כלומר אין פועל מיוחד לציון ההשגלה, ולכן כשנשים רוצות להרגיש כמו גיבורת "סקס והעיר הגדולה", כמו אלה שלוקחות את התפקיד האקטיבי, הן יגידו "עשיתי אותו" – ביטוי שמשאיר את המין בתחום יחסי הכוח.

אם כן סיבה אחת שהאקו-סקס קשה לגברים היא שעמדה השולטת שעליה חונכנו נשללת מאיתנו. הטנטרה שמה את הגבר ברוב המקרים מלמטה. היא מעדיפה את החיבוק על פני החדירה, את הנשימה המשותפת על פני הפמפום, ואת המדיטציה על פני האורגזמה – מה שיכול לגרום לגבר מן השורה סבל נפשי עז.

אבל הסיבה השנייה אינה נפשית אלא גופנית והסבל שהיא גורמת הפך לקלישאה – כאב ביצים: אין בפין הגברי סקאלה של דקויות. זהו מנגנון פשוט מאד, יש בו שני מצבים: און ואוף. קו נקודה. קשה ורך. כאשר הוא רך איננו מרגישים אותו. מעטים אברי הגוף שמייצרים כל כך מעט תחושה כמו הפין הישנוני. אך כאשר הקו מזדקר ומופעל, התחושות שהוא מעורר ממלאות את כל הווייתנו, את כל המרחב הגופני. הוא מתחנן למגע, מייבב לתשומת לב; כאשר הוא מזדקר בזמן שאינו מתאים כמו באוטובוס או בבריכה הוא יכול להטריד ממש, אבל בשיאו הוא בעת קיום יחסי מין או-אז הוא משתלט על לחלוטין על בעליו ונהייה מטרתי, אובססיבי, תחמן, רגשן, ובעיקר חפץ-חדירה.

אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק… כזו חוסר מודעות…  אם מודעות זה הוליסטיות, לראות את המציאות העגולה על כל גווניה, לחבר את הריבוי ההוויתי לכלל אחדות, אזי הפין הוא מר קו: מטרתי, ישיר, חסר עידון, חסר מנוחה, מפרק את האישה לחלקיה, רואה כל איבר בהקשר לכיבוש המטרה: קודם נשיקה לשפתיים, אחר-כך ליטוף שדיים, ואז ליקוק אוזניים, גירוי ידני, גירוי אוראלי… שלבים שלבים בדרך לכיבוש היעד המבוצר ועד שהוא לא ימצא את דרכו לתוך הנרתיק לא ינום ולא ישקוט הפין שלנו הנרגש וגם אז, בתוך הגן-עדן הוא חיש מתחיל לדפוק, להפוך, ללוש, לנשוך, מקדימה, מאחורה, היא למעלה, אני למעלה…

המיניות הגברית היא אדו-סקס ויוכיחו הסרטים כחולים: אין שום מרכיב רגשי במפגש הפורנוגרפי, בני הזוג אינם מתחבקים, נקודת המפגש שלהם היא באיברי המין בלבד, האקט נגמר תמיד בשפיכת זרע, הפרצוף של הגבר אינו חשוב. זוהי מיניות מחולקת, מחפצנת בה אין אנשים, יש רק חלקי גוף. המיניות הגברית היא אגו סקס, כך עולה מנתוני מחקרים העוסקים באונס: מסתבר ש 30% מתלמידי המכללות בארצות הברית וקנדה היו מוכנים לאנוס אם היו יודעים שלא היו נתפסים, ו- 60% מן הסטודנטים היו מוכנים לאנוס או לקיים יחסי מין תוך הפעלת איומים בכוח אם ידעו שלא יזהו אותם ושלא ייענשו. אינני אומר שפורנוגרפיה מביאה לאונס אבל אני כן אומר שמינית קווית ממוצעת (לא שלך קורא יקר, אתה לא ממוצע) היא כוחנית ומבקשת להידחף לתוך החריץ, לעיתים בלי לראות את שאר חלקי הגוף שנושא אותו. אגו סקס היא מיניות של זין ואילו אקו סקס היא מיניות של גוף.

המיניות החדשה

עיקר העניין המיניות מקודשת, האקו-סקס, הוא להביא את המודעות המינית מאברי המין לכל הגוף. כלומר להעלות את המיניות ממקום משכנה הפיזי והפורקני – למקום רגשי, חושי, ואפילו רוחני. לשם כך אנו משתמשים בטכניקות של יוגה, נשימות, דמיון מודרך, מבטים בעיניים וכיוצ"ב כדי לפזר את האנרגיה המינית בגוף. התוצאה – גוף אקסטטי, רוטט, אשר אינו ממוקד באורגזמה כלשהי בעתיד אלא בהוויה הרגשית של הרגע.

התרגול של האקו-סקס קשה בהתחלה אבל מתגמל את הגברים בהמוני אופנים: בארצי – בשפיכה מאוחרת, בסבלנות, ביכולת מאהבות טובות יותר. בעולמם הרגשי – הם חווים פתיחת-לב, הנמסות ותחושות אקזיסטנציאליות. וברובד הפסיכולוגי מפגש האהבה המקודש יוצר איזון בין הצדדים הקווים לבין הצדדים המעוגלים שבנפש ובכך מביאים להרמוניה שאת תוצריה ניתן לראות בכל אספקט של החיים.

The post יש סקס אחר – אקו סקס appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

כאשר אנו מתאהבים בגבר או אישה, אנו חפצים בקרבתו/ה, במגע, אנו מתרגשים, מתלהבים וחשים את ניצוצות האהבה דולקים ופועמים בליבנו, מרטיטים את נימי נפשנו והומים בבשרנו. אנו רוצים להתאחד עם מקור האהבה!

לרוב אנו פונים החוצה ומבקשים למצוא אדם אשר יעניק לנו אהבה, יקבל אותנו כמו שאנחנו, יחזק עבורנו את הדימוי העצמי, ובעצם יחבר אותנו אל עצמנו.

במידה מסוימת אנו נותנים לאחרים את התפקיד לאהוב אותנו. ולעיתים, כך אנו נכנסים ליחסי תלות במקור אהבה חיצוני. אנו מעניקים לגורם חיצוני את אופי "המקור" ממנו זורחת השמש. דרך הקירבה אל אדם "אחר" המזוהה על ידנו עם "המקור" אנו מבקשים בעצם להתקרב אל עצמנו, להתקרב את מקור האהבה הפנימי, אשר צפון ופועם בתוכנו.

מתאווים או מתאהבים?

לעיתים אנו מתאווים ולא מתאהבים. במצב זה אנו מנסים "לקחת" את האהבה שאנו זקוקים לה, מה שמעיד על חוסר פנימי באהבה. בעולם שבו אנו חיים, הרבה דברים מגיעים מבחוץ: הכרה, הערכה, אהבה, שלא לדבר על מראה חיצוני. נוצר ריחוק מהעולם הפנימי והאוצרות הטמונים בו.

כאשר אנו מגיעים לקשר זוגי מתוך "חוסר פנימי" ונותנים את אהבתנו ל"מקור" חיצוני שאינו משיב לנו את שאנו מעניקים, אנו מוצפים ברגשות של תסכול עצמי, כעס, עצב, ייאוש ודיכאון ומתרוקנים מאנרגיות. קוראים לזה אהבה נכזבת. כבר נאמר: "עזה כמוות אהבה" אך אהבה אמתית עזה כחיים עצמם.

ה"אבן האחת" בדרך לאהבה

שני קולות שוכנים בנו בו זמנית, קולה של השכינה וקולו של האגו, כאשר בכל רגע נתון אנו בוחרים לשמוע ולפעול מתוך אחד מהם.

קולו של האגו – קול הפחד, קול כועס, מאשים ותמיד רוצה להיות צודק.

קולה של השכינה – קול האהבה, שמזמין אותנו בעדינות להתבונן פנימה.

השכל הוא משרת נפלא. השראה באה מהלב. ולהבנה כוללת נדרש מלבד ההיגיון, גם הרגש. וקשורים הם זה בזה בעבותות של קורים אנרגטיים. על הרגש וההיגיון להיות אחד. כאשר יש סתירה פנימית בין הרגש להיגיון, אנו מבולבלים ולא בזרימה. וכאשר אחד מושך לכיוון אחד עלינו להתחבר לתדר הקול הפנימי, לאמת והתמונה תתבהר – זאת מהות המדיטציה. התבוננות.

בהתבוננות נוכל לזהות מה "הקפיץ לנו את הפיוז" ואיפה הדבר שהפריע לנו שוכן בתוכנו. נשחרר את מה שהאדם החיצוני מראה לי שישנו בתוכי ושאינו לטובתי הנעלה. על ידי התבוננות, נבין שכל היחסים שלנו הם בינינו לבין עצמנו – החיצוני רק מראה לנו את התוכן הפנימי שבנו שזקוק לריפוי ושחרור – זאת אלכימיה.

הקשבה עצמית

אם אנחנו מחפשים ומבקשים אהבה – כדאי שנשאל את עצמנו, האם אני יכול/ה להכיל אהבה? האם ליבי פתוח? האם אני קשוב/ה לעצמי? האם אני בעל/ת ערך עצמי חיובי? האם יש בי יכולת נתינה וקבלה של מה שאני מבקש/ת למצוא? מהי מידת ההכלה שלי למה שאני מבקש/ת? האם אני מרגיש/ה ראוי/ה? האם אני באמת יכול/ה להכיל אושר? אם אנו מבקשים חברים חדשים, האם יש לנו מידת הכלה רגשית עבורם? האם נוכל לפתוח עת עצמנו, את דפי החיים שלנו לפניהם, ללא חשש ומורא.

אם אין התבוננות, אין התפתחות. ואם אין התפתחות מהי תכלית החיים?

מה משמח אותי? מה אני רוצה? האם אני עושה את מה שאני אוהב/ת? עד כמה אני מטפח/ת את מערכת היחסים שלי עם עצמי? מה איתי? האם אני מפנה זמן לי? להתבוננות? מהו הדימוי והערך העצמי שלי? האם אני מרגיש/ה באמת ראויה לאושר, אהבה, בריאות טובה, מימוש עצמי והגשמה? הישגים בחומר מבטאים את כישורי הנחישות את האמונות והשאפתנות שלנו שאין לזלזל בהם. אך גם אין לקדש ולהאליל אותם. למידה זה לדעת את עצמך ולהכיר את המהות העצמית

אנו רואים את האמת ומתגברים על פחדינו ביחס לתודעה שאנו משיגים. איננו יכולים להתגבר על פחד על ידי אמירה ש"איננו חוששים". ראשית, עלינו להשיג תודעה. פחד הינו היסוס אודות הנעלם זהו אינסטינקט פרימיטיבי. והפרימיטיביות הזו היא גורם מעכב. למעשה, עלינו לחשוש מהנזק שיגיע אלינו אם לא נפרוץ קדימה. (ספר הידע)

"כל מצב של אהבה הוא שער אל השמיים, ואפילו לרגע קט, הגאולה באה…"

למה מקור האהבה שלנו אל עצמנו חסום וסגור?

ה"אישיות" או האגו נכפו עלינו מבחוץ ו"החליפו" את האינדיבידואליות שיכלה לגדול מבפנים. רובנו גדלנו בבתים עם הורים שלמרות הכוונות הטובות, לא למדו איך להיות הורים (גם להם היו הורים…) ונתנו את הטוב ביותר שידעו. אצל רובנו – בשנים הראשונות והמעצבות – כילדים קטנים, כאשר היה ביטוי אותנטי של רצוננו ומאוויינו, אם זה לא תאם את רצון ההורים, רצוננו התבטל. ההתניות של "להיות ילדים טובים", "להיות בסדר" לרצות ולעשות מעשים למען הכרה מהורים, מורים, חברים בני/בנות זוג, הרחיקו אותנו בהדרגה מרצוננו האמיתי. אנו מאולפים…ואצל רבים מאתנו, הדימוי שיש לנו על עצמנו לא נובע מההתנסות הישירה שלנו, אלא מדעותיהם של אחרים עלינו. חוויות ילדות לא קלות, ופגיעות נפשיות רגשיות ולעיתים פיזיות יוצרות פחד ולא מאפשרות לנו להיפתח בתוך הקשר האישי זוגי ולבטא את עצמנו כפי שאנחנו באמת.

יתכן והתרחקנו מעצמנו ומהדברים שגורמים לנו אושר, ואיננו מודעים או מכבדים את שאיפותינו הפנימיות האמיתיות. ואם כך יש סיכוי שלא נכבד גם את שאיפותיו ורצונותיו של האחר/ת. בדרך זו, לא ניתן לחיות חיים אקסטטיים ולא יכולה להיווצר זרימה טבעית והרמונית של אנרגיה – מה שנקרא אהבה.

אנשים אינדיבידואלים לא הולכים אחרי העדר מכיוון שהם מכבדים את הייחודיות שבהם. אלו שהולכים אחרי העדר מקווים להרגיש מוגנים ובטוחים. לבד זה מפחיד. להיות אישיות נחמדה נוחה שומרת על חוקים וכללים, להיות עבד, זו התניה חברתית ואם לא נשיל את האישיות לא נוכל למצוא את הייחודיות שלנו והמתנות שבאנו לתת לעולמנו.

מחקרים בתחום התת מודע מעידים כי הלא מודע מהווה כ 95% והמודע כ 5%. האם יחס כזה מעיד על כך שרוב הזמן אנחנו כמו השפן של אנרג'ייזר / ב default . כמה מהבחירות שלנו הן בחירות מודעות? האם הבחירות שלנו בבני זוג משחזרות את תחושותינו כילדים מול הורינו?

איך משנים? איך מביאים אמונה מהתת-מודע למודע?

על ידי התבוננות, מדיטציה. מודעות היא הקשבה לקול הפנימי ונטילת אחריות על כל התכולה הפנימית, הכוללת את מערכת כלל האמונות, המחשבות, הרגשות, הבחירות והמעשים המודעים והלא מודעים, על פי התוצאות בכל תחום בחיינו אנו יכולים לזהות את מערכת כלל האמונות שלנו ולהשתחרר מהתניות ישנות ומעכבות.

"החבר הטוב ביותר והיקר ביותר שלנו הוא עצמנו. העצמיות השנייה היא המצפון שלנו. המאופיין בחמלה, ברחמים, בכרת תודה ובאהבה. שיווי משקלו של המצפון ורגשותיו הוא כה הרמוני שכאשר הרמוניה זו משובשת אנחנו משובשים" (ספר הידע).

אושר פנימי רב טמון בדרך המודעות וההתפתחות. לחפש בתקווה למצוא זה יותר טוב מאשר לא למצוא את אשר אנו מייחלים לו. והזמן הוא תמיד עכשיו, באמצעות התבוננות, ביכולתנו לראות את השיעור, כאשר אנו מחוברים אל האמת הגבוהה שעובר עלינו כצופים בדרמה ולהבין שאין מקריות במחזה הדרמתי של החיים הכולל רצף של טעויות לכאורה, אסונות, משברים ואף מצבים קומיים, אנו במצבי בדיקה והתנסות החיצוני תמיד מספק לנו אמונות פנימיות שלנו. אמונות של חוסר ערך מתבטאות גם בתחום החומרי. כל בעיה או קושי משקפים אי התייחסות פנימית אל הנושא. דרך מצבי התבוננות אנו יכולים להבין את מקור הפחד, הכעס, התסכול, לשנות ולברוא מציאות חדשה.

לבחור ולקבל ולאהוב זו התעלות. זה אלוהי. להתעלות זה לדעת גם לקבל את טעויות האחר, כמו את הטעויות שלך. להתעלות זה לוותר על הצורך להיות צודק בכל מחיר ולכל צד יש תמיד את האמת הסובייקטיבית בלבד שלו. כל צד משוכנע שהוא הצודק והאמת "נר לרגליו". להתעלות זה בהחלט לשחרר את הכעס, את הפחד, את השנאה, את הצורך להעניש ולנקום. את הצורך לרחם על עצמך, לפתח רגשות אשם לגבי מה שהיה, או לא היה כפי שרצית וחשבת והאמנת. להתעלות זה להבין שהמזור היא אהבה, ענווה, קבלה, סובלנות. כבוד לעצמך ולכל יציר נברא. אין נמוך ואין גבוה – הכול קדוש.

לעבור מ"מסלול הכאב" ל"מסלול הלב" – דרך החמלה – דרך של החלמה מכל מלחמה.

זהו מסלול של בחירה אישית וקולקטיבית, להמשיך ולהתפתח אל עתות שלום. שלום פנימי וחיצוני. האסכולה שלי היא דרך התפתחות הוליסטית שהינה יצירה של שנים רבות של הנחייה והדרכה. לאורך השנים הבנתי שלא ניתן לחולל שינוי תודעתי באמצעות האקסטזות המיניות אם הלב לא פתוח. שילוב של מודעות וריפוי הם עמודי התווך בגישתי. בסדנאות ובמפגשים האישיים, התהליכים מגוונים, חווייתיים ומשמעותיים, ומחוללים שינוי ברובד האנרגטי, הרגשי, הגופני המיני והרוחני – בהווייתנו.

The post לעבור מ"מסלול הכאב" ל"מסלול הלב" appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

רובנו חשים באינטואיציה שיש במין הבטחה למימוש כמיהותינו העמוקות ביותר לאהבה, לאינטימיות ולאיחוד .אם קיימת דרך להפוך את המין המשולהב מאקט ריגושי להתעלסות רגישה, מדיטטיבית, אוהבת ואקסטטית, היכולה להימשך שעות רבות? האם אפשר לנוע לתוך החוויה החושנית ללא מעצורים של שיפוט, של אשמה, בושה, בורות ודעות קדומות? איך שני נאהבים יכולים לחוות אחדות קסומה?

המציאות מראה כי בדרך כלל: "אורגזמה הממוצעת נמשכת כעשר שניות. התדירות הממוצעת של מעשה האהבה היא פעם או פעמיים בשבוע. זה מסתכם בעשרים שניות בשבוע, בערך דקה וחצי בחודש, כשמונה עשרה דקות בשנה. בחמישים שנה זה מגיע לכחמש-עשרה שעות. בשביל חמש עשרה שעות של אקסטזה, כמה אלפי שעות אנו מקדישים לחשיבה על מין, לדאגה בנוגע למין לחלימה בהקיץ על מין, להשתוקקות למין, לתכנון מין?"
(מתוך: "אורגזמה מינית מורחבת" – אלן ודונה בראוור)

באורגזמה מינית רגילה אנו נפגשים כשתי ישויות מרוגשות – מתוחים ומלאי התרגשות, יש שיא ברור ולאחריו ירידה חדה. באקט הרגיל אין באפשרותך, כגבר, לקיים יחסי מין מספר רב מכיוון שאתה מאבד אנרגיה וגופך צריך להמתין כדי להיטען מחדש. האורגזמה הטנטרית היא מדיטציית התרגעות עמוקה – מיזוג עמוק  –  יש המכנים מצב זה בשם "אורגזמת עמק". הטנטרים הקדומים כבר ידעו אז את מה שידוע במערב רק בעת האחרונה – שניתן להעצים את המצב האורגזמי ולהאריך את משך מעשה האהבה.

מבחינה פיסיולוגית הם זיהו שעבור גברים הצימוד הרגיל שבין רפלקס האורגזמה לפליטת זרע אינו הכרחי (שכן שתי התופעות מופעלות על ידי מנגנונים עצביים שונים, כידוע היום ממחקרים רפואיים). הם ידעו גם על "הנקודה הקדושה" בנרתיק האישה, שגירויה עשוי להביא להעצמת האורגזמה הנשית בעת יחסי מין (הידועה כיום כ"נקודת הג'י", ע"ש הגניקולוג פון גראופנברג – בליטה בתקרת הנרתיק של הרקמה הספוגית שמסביבו, העשירה מאד בקצות עצבים). כדי ליצור תגובה אקסטטית יש להגיע לרמות גבוהות של ריגוש מיני תוך הרפיה של שרירי רצפת האגן ונשימה עמוקה ואיטית, תוך תרגול מנטלי של העלאת ה"קונדליני"/"פראנה" למרכזי האנרגיה (צ'אקרות) הגבוהים.

הטנטרה ראתה באיחוד המיני אמנות מקודשת שיש ללמדה. כדי להיעשות טנטריים נדרשו האוהבים להיות בקיאים במגוון מיומנויות כמו שיחה ותקשורת (גם בענייני מין!), ריקוד, טקסיות, עיסוי, הכנת מרחב מקודש (נרות, קטורת, פרחים, מוסיקה) היגיינה, נשימה ומדיטציה. כאשר אנו לומדים את האמנויות הארוטיות בדרך זו, מתרחש ריפוי עמוק של המיניות, האהבה והתודעה – ההוויה.

על מה מבוססת הטנטרה?

טנטרה היא פולחן הודי עתיק בן למעלה מ-2000 שנה, שהתפתח בצורה עצמאית לצד התפתחותן של הדתות ההודיות, אך איננה דת, ובניגוד לבודהיזם גם איננה דרך מחשבה הגיונית. להיפך ,הטנטרה רואה בחשיבה ההגיונית, הרציונאלית את אחת הסיבות העיקריות לאומללות. התהליכים הטנטריים החווייתיים נועדו לעקוף את השכל (Mind)  להתמקד בפעולה אקטיבית ולסמוך על החושים והקול הפנימית. בהודית עתיקה (סנסקריט) משמעות המילה טנטרה הינה "מטווה"/ "מארג" או "התרחבות".

הטנטרה מעודדת את התשוקות הטבעיות שלנו ומלמדת איך להשתמש בהן ולהתמירן לדרגות מודעות גבוהות יותר .בתרגול יוגה מנתבים ומזרימים את האנרגיה הפיסית כדי להגיע לרמות תודעה גבוהות, בתרגול טנטרי משתמשים בניתוב האנרגיה המינית/חיונית כדי להגיע לאותם מחוזות. בטנטרה אין התייחסות לגוף או למיניות כאל משהו "נמוך" ולרוחניות או התודעה כמשהו "גבוה" – הכול קדוש – כל עוד איננו פוגעים באדם אחר. האקסטזה המינית והאקסטזה הרוחנית הן שתי הפנים של אותו המטבע, שני הצדדים של משוואה אחת שיוצרת חיים שלמים.
"הגבירו את הנאתכם עד שיא עוצמתה, ואחר כך עשו בה שימוש כב'דלק רוחני' ". (טנטרה/פיליפ רוסון, 1973; עברית: 1996).

בבסיס הטנטרה עומד העיקרון, שהיקום הוא יצירה – יצירה של תשוקה בין הזכרי והנקבי. אצל האדם, האנרגיה היצירתית הזאת מתבטאת באנרגיה המינית/חיונית.  ההתייחסות ליצר המיני חורג מהתחום הצר של יחסי מין ונחשב כאנרגיה היסודית של החיים ("קונדליני", מושג הדומה למונח הפרוידיאני "ליבידו").

רוב החסימות האנרגטיות שלנו נובעות ממטענים רגשיים שליליים בנושא המיני היוצרות באופן בלתי נמנע פחד, החל מילדות מוקדמת, ומועבר הלאה מדור לדור. התניה זו פוגמת בחיוניות המינית שלנו וביכולתנו להתענג, לאהוב ולכבד זה את זו. מחקרים בנושא מיניות האדם, החל מדו"ח קינסי, גילו לדוגמא כי חלק גדול מהנשים לא חוו אורגזמה בעת יחסי מין, וחלק גדול מהגברים סבלו מאין אונות או משפיכה מוקדמת

לא ניתן להבין טנטרה דרך תיאוריה בלבד. ספרים, הרצאות ויידע תיאורטי תומכים בהתנסות החווייתית ולכן לימוד טנטרה מתרחש רק דרך החוויה וההתנסות בסדנה או מפגש באמצעות טקסים טנטריים, תרגול אנרגטי ומדיטטיבי.
מקורותינו, כמו בספר "שיר השירים" אנו מוצאים כמיהה רוחנית באמצעים ארוטיים, אך ייחודה של הטנטרה הוא בכך שהוסיפה גם תרגול חווייתי.

טנטרה מלמדת תחילה איך לנוע בתוך המין

איך להכיר אותו, איך להרגיש אותו ואיך להגיע לאפשרות העמוקה ביותר הטמונה בו, לשיא – איך למצוא את היופי המהותי, השמחה המהותית והאושר שטומנים בו… [שכן] באורגזמה מינית עמוקה אין זה המין שמעניק לך אושר – המין הוא רק מצב שבו זה קורה. משהו אחר מעניק לך את האקסטזה והוא מורכב משלושה גורמים, אשר ללא התנסות הם יהפכו למושגים חסרי ערך: ראשית, העדר זמן – במין אנו מתעלים מעבר לזמן, הוא אינו קיים, הזמן חדל להתקיים עבורנו, אין עבר, אין עתיד. רגע זה עצמו, כאן ועכשיו, הוא הרגע הממשי היחיד. שנית, במין אתה מאבד את האגו שלך, אתה ואהובתך אבדתם בתוך מציאות [אחדותית] חדשה… ושלישית, במין אנו טבעיים – החזות החיצונית, הפנים, החברה, התרבות, הבגדים, הלכו לאיבוד. אתה חלק מן הטבע, מהיקום. שלושת הדברים הללו מעניקים לנו אקסטאזה – המין הוא רק המצב שבו זה קורה באופן טבעי."
(אושו – טנטרה רוחניות ומין; עברית: 1997)

The post מקורות הטנטרה ודרכיה appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

גם בטנטרה מאוד קל להתרגש ולהיות בחוויה של וואו, נכנסים למרחב חדש, תחושות חדשות, אנרגיית החיים מתעוררת, מתחילים להרגיש הרבה דברים, המחסומים יורדים ועולם חדש נפתח.

אבל גם בטנטרה כמו בכל וואו אחר כמו אוכל או סוכר או סמים ככל שהריגוש עולה צריך יותר ריגוש בשביל להתרגש וככל שצריך יותר ריגוש יכולה גם להיווצר כהות [שזה מה שקורה מפורנו, אבל זה בפעם אחרת].

והרי לרוב מגיעים לטנטרה, שהיא דרך רוחנית, כדי לעבוד על עצמנו ולהתפתח, אולם הריגוש מסית אותנו משם וכשהריגוש נגמר ועוברים לבא וגם הוא נגמר, וזה יכול להיות תקופה ארוכה כזו של חודשים או שנים תלוי ברמת החסך שלנו, וכך יום אחד שהריגושים יורדים מעוצמתם ושוב הכל נראה רגיל ומשעמם ומה שריגש בעבר נראה סתמי או כמו שאומרים באנגלית :

BEEN THERE DONE THAT

ואז נגלה שהבעיות שהיו, עדיין שם, ושלא הרבה נפתר והריגוש היה הסחת דעת שהיה לנו נוח ללכת אליה כי היא עזרה להדחיק את הכאב, היא הסיתה אותנו מהעומק שאליו יכולנו להגיע, כי שם בעומק נפגוש את עצמנו ואת הכאב.

העבודה האמיתית בטנטרה אינה הריגוש, העבודה האמיתית היא להיות ברגע, להיות במדיטציה, להסיר את השריון, ללמוד לנשום מחדש, ללמוד להסתכל פנימה ולא להיבהל.

הבונוס בעבודה הטנטרית הוא שכשנעשה עבודת עומק, כשנצלול פנימה לעומקי הווייתנו, נגיע לעומק שיאפשר לנו להתרגש כמו ילדים קטנים, להתרגש באמת ולא כבריחה או הסחת דעת, אז הריגוש יהיה כזה ששום ריגוש לא ישתווה לו, והכי טוב שהריגוש יהיה בחינם כי נוכל להתרגש ולהיות בהודיה מדברים פשוטים שנמצאים סביבנו כל הזמן.

אני מזמין אתכם/ן להכיר עבודה טנטרית עמוקה, אני מזמין אתכם/ן ללמוד להתרגש באמת.

Photo by Morgan Sessions on Unsplash

The post הטנטרה שמתחת לריגוש appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

כמעט כל יום אני מנסה לענות על השאלה מהי מיניות מודעת. כל יום התשובה שונה. יש כל כך הרבה דרכים לתאר חוויה שלמה, ששלמותה אינה נובעת מהעונג האינסופי שבה בהכרח, כי אם מעצם המודעות מרגע לרגע למה שקורה וההסכמה להרגיש הכל.

אז ההגדרה שהופיעה בימים האחרונים היא שישנה אפשרות לחוות את המיניות בעיקר מאזור אגן הירכיים, האזור הזה, אני כל כך אוהבת אותו, כולו חושני, תחושתי, עגול, מיסתורי. אוהבת את הוגינה, ואוהבת את האשכים, את הזין אוהבת יותר מכל, וכמובן את הדגדגן המתוק.

במיניות הזו או באיכות המינית הזו ישנה פראות, על סף אובדן הכרה, העונג מוביל, המשיכה החייתית, התשוקה לגעת, להתמזג, לחמוס כמעט, לפעמים זה מרגיש כאילו אני אוכלת כשאני נוגעת כך בגוף של גבר, הוא טעים לי, אני אוהבת את הריח שלו, הגוף שלי מתמסר ונפתח, מייצר ריחות וטעמים משל עצמו, שגם אותם אני אוהבת, זיעה לחה מתחילה להופיע, הגוף שמח, חם לי.

לרובד המיני המופלא הזה אפשר להוסיף עוד רבדים, חלקים אחרים בגוף, מתחת לאגן הירכיים ישנם הרגליים, הירכיים עצמן, כפות הרגליים, ומעל ישנה הבטן, והגב, והישבן, והשכמות, והחזה, והכתפיים, והגב התחתון… והפנים, הראש, השיער, הצוואר…הפה!

כל החלקים הגופניים המופלאים הללו פותחים מרכזים רגשיים, אנרגטיים, רוחניים, תחושתיים ומנטליים חדשים במפגש המיני, יותר מאיתנו יכול להרגיש, להיפתח לחוויה (בהקבלה לשימוש ביותר חלקים מהמוח), במקביל, כדי לפתוח את כל הגוף לחוויה חושית רחבה, פתיחות רגשית ורוחנית הן שער.

בחיבור אינטימי ורגשי יותר יכולות להופיע תחושות של חברות עמוקה, של בית, שייכות, חיבור של הלב, הכמיהה להתמזגות מרחיבה את היצר החושי למשיכה הרגשית להתאחד, חווית האחדות זמינה כשהלב פתוח והיא מזינה כל תא בהוויה בידיעה של אהבה. תקשורת פתוחה ואותנטית מניסיוני מאפשרת את ההעמקה מהרובד הפראי לרגשי, יותר מקום ליותר חלקים, יותר מודעות ליותר רצונות, עוד נוכחות בגוף.

המיניות המודעת, השלמה, זו שמסכימה ללכת מעבר למוכר ולחקור מחוזות חדשים של חוויה ומפגש יכולה להעמיק קשרים אינטימיים ארוכים, כאלה שנמשכים כבר שנים, שהמשיכה החייתית היא מהם והלאה, דברים משתנים, ילדים מגיעים לעולם, הגוף משתנה, ולהבנתי, ישנה קריאה מהמציאות הזו להרחבת החוויה המינית.

השילוב והמשחק בין איכויות פראיות וחייתיות לאיכויות רגשיות ואינטימיות מאפשר מימוש שלם יותר של מי שאנחנו, ואפשרויות תנועה יצירתית לתוך התופעה המופלאה של הנקבי והזכרי והמגנט שביניהם.

אני מאמינה שאם היינו לומדים בגיל 16 שלחוויית העונג המיני והחושני יש אינסוף אפשרויות, סביר להניח שהיינו מעניקים יותר מקום למיניות בחיינו ולא נבהלים כשהתחושות משתנות בתוך זוגיות, מתייחסים לכך כהזדמנות למפגש עמוק יותר, חשוף ומלמד.

The post מיניות מודעת appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.