תת כותרת של הפוסט

אושו – האהבה היא אמיתית כשהיא נותנת חופש

סדרת סרטונים עם אורן גני ז"ל
מראיינת מיכל מעין דון

סרט ראשון בסדרת סרטונים עם אורן גני ז"ל גישה אחרת למיניות

לפני מספר ימים ביקרתי חברה יקרה, אימא טרייה לתינוקת מקסימה. במהלך הביקור יצא לי לצפות באם מחליפה חיתול לביתה, מנקה את איבר מינה של אישה לעתיד תוך כדי רטינת "אוף, זה הדבר היחיד שמעצבן עם בנות, כ"כ קשה לנקות כאן, לשמור על ההיגיינה של המקום המסובך הזה, הרבה יותר פשוט עם בנים…" אווצ', אני התכווצתי… לפני שאתן מדווחות למשרד הרווחה הרשו לי להרגיע אתכן שמד

דיידה תמיד אחרי ריב גדול ודרמטי אני חוזר הביתה ואומר לרותי – "את המתנה שלי!" והיא מביטה בחשדנות בגבר העולץ שרק לפני שעה (או יומים) יצא מהבית בטריקת דלת, בוחנת אותי בעין עקומה. "ואני לא אומר זאת מחנופה!" אני מכרכר סביבה, אני אומר את זה כתלמיד של דיוויד דיידה, המורה שכתב את "דרך גבר" התנך שאני קורא בו ומפנים כל פעם עוד קצת: "בת זוגך יודעת את חולשותיך

טנטרה משמעותה איחוד ומטבעה היא נוגעת בכל תחומי החיים, לא רק במיניות. הטנטרה מייצגת קבלה והכלה של כל החלקים בתוכינו, בלי חלוקה לטוב ורע. חיבור לאחדות דרך התאמה לסגנון החיים דרך תרגול מיניות מקודשת והגברת האינטימיות בחיינו.

השינוי המשמעותי שחל בשנים האחרונות הוא שנשים פחות חושבות על עצמן כקורבן ובוחרות לקחת אחריות. גם על האורגזמות שלהן. רוני וניצן ארז מלמדים אותם כיצד

חודשים ארוכים עברו מהפעם הראשונה ששמעתי על עיסוי יוני. מההתחלה הייתה בי סקרנות מוגברת, ורצון עז לחוות את הדבר. כשהתחלתי לאסוף מידע, נחשפתי לעולם שלם של מטפלים, גברים ונשים, שהרגשתי איתם דיי בנוח, אבל משהו לא הרגיש לי מדויק לחלוטין. בהתחלה התלבטתי אם ללכת לגבר או אישה. האינסטינקט רוצה גבר, נוח לי ונעים לי מול גברים, עם או בלי בגדים. אבל אולי דווקא ב

ההבטחה שבמין רובנו חשים באינטואיציה שיש במין הבטחה למימוש כמיהותינו העמוקות ביותר לאהבה, לאינטימיות ולאיחוד .אם קיימת דרך להפוך את המין המשולהב מאקט ריגושי להתעלסות רגישה, מדיטטיבית, אוהבת ואקסטטית, היכולה להימשך שעות רבות? האם אפשר לנוע לתוך החוויה החושנית ללא מעצורים של שיפוט, של אשמה, בושה, בורות ודעות קדומות? איך שני נאהבים יכולים לחוות אחדות ק