אנחנו יחידה הוליסטית אחת שלמה, יחידה אחת של אנרגיה
האנרגיה עוברת בכל הגוף שלנו, בין כל מרכזי האנרגיה שלנו.
אם סגרתי בתוכי משהו אחד – עצב, פחד, – נסגרים ביחד איתו היבטים נוספים, ברמות שונות כמובן.
אם אני לא מאפשרת לעצמי להרגיש את העצב בחיים שלי – ביחד איתו נסגרת גם היכולת שלי להרגיש שמחה בחיים שלי.
אם אני לא מאפשרת לעצמי להרגיש את הפחד בחיים שלי – אני סוגרת גם את היכולת להרגיש התרגשות בחיים שלי.
אם אני לא מאפשרת לעצמי להרגיש את הכאבים שלי – אני סוגרת את היכולת שלי להרגיש אהבה.
אם אני מפחדת להתחייב בחיים שלי – אני לא מאפשרת לעצמי להתמסר לשום דבר..
הם תמיד באים ביחד…
אני לא יכולה להחליט שאני סוגרת רק את הכאב והעצב בחיים שלי.

לכן הרבה פעמים אנשים חווים את תחושת הניתוק בחיים שלהם.
אני מתכוונת למקום הפשטני יותר של הניתוק, ולא כמנגנון והפרעת האישיות, אלא המקום בו הרבה מאיתנו משתמשים בו ביום יום, מעין תחושה שאני מנותק מעצמי..
הניתוק מגיע אלינו כי יש משהו שאנחנו לא מסכימים להרגיש ולחוות, מעין כאב גדול שנמצא בתוכנו, עצב, פחד, משהו שאנחנו חושבים שאנחנו לא מוכנים להתמודד איתו, אז אנחנו מתעלמים ממנו, בוחרים לא להתעסק עם זה עכשיו, לא לכאוב. אז כשאנחנו מתעלמים ממנו ומעדיפים לא להרגיש כרגע את התחושה הזאת, אוטומטית נסגר אצלנו זרם האנרגיה, כך שאנחנו גם לא מצליחים לחוות רגשות נוספים חיוביים, הרי שזה אותו פרץ של אנרגיה.. אותה האנרגיה העוברת בכל הגוף שלנו.
סגרנו את הברז של האנרגיה והרגשות הכואבים – יחד איתם סגרנו גם את הרגשות החיוביים

לכן חשוב שנזכור – אנחנו יחידה הוליסטית אחת של אנרגיה,
כל תחושה שלא מקבלת במה וביטוי משפיעה גם על יתר התחושות לקבל במה וביטוי
לכן, כאשר אנחנו מוכנים לפגוש את הכאב שלנו, אנחנו מוכנים לפגוש את עצמנו.
המקומות הכואבים הם גם המקומות הכי עדינים ויפים ורגישים בנו.
לכן לאפשר לעצמנו להיות חלשים זה לאפשר לעצמנו להיות חזקים..
לאפשר לעצמנו להרגיש כאב זה לאפשר לעצמנו להיות מאושרים..

מזמינה אתכם להתחיל להתבונן,
אילו רגשות אני מדחיק/ה מעט,
אילו רגשות אני מפחד/ת לפגוש
להתבונן בהם, להעלות אותם למודע..
וכל פעם..
כל פעם לאפשר להם..
כל פעם עוד קצת…

Photo by Ramez E. Nassif on Unsplash

The post מה הגוף שלי מספר לי appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

כשאני אוהבת אותי אני מזמנת לעצמי את האהבה הזאת שאני כבר יודעת שאני ראויה לה
כשאני אוהבת אותי אני משדרת לסביבה שלי את האהבה שלי כלפיי, וזה גם מה שאקבל מהם בחזרה.
כשאני אוהבת אותי אני מאפשרת לעצמי את האהבה הזאת
כי אני יודעת שאני האהבה הזאת בעצמי.

Photo by Bruno van der Kraan on Unsplash

The post האינטימיות שלי ואני appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

מחויבות אינה תלויה בדבר. בדיוק כמו אהבה.
אחרת היא נהיית סיפוק של צורך.
אם בחרתי להתחייב – אני מחויב. קודם כל לעצמי.
מתוך המחויבות הזאת, אבחן מאיפה אני פועל – מחוסר או משפע.
מכאב שמבקש ריפוי או מאהבה וחופש.

ומתוך אותו המקום, אני לא אברח, לא מעצמי, אלא אתבונן ואצור מחדש, את האהבה, התקווה.

מחויבות שתלויה אם טוב כרגע, אם אני מסופק, אם טוב לי, היא לא מחויבות אמיתית.
היא שעשוע. היא לכאן ועכשיו בלבד.
היא לא להיקשר באמת. לא להתחייב. לחיות על מזוודות.
כי כל רגע משהו עלול להשתנות.

מחויבות היא ברית, והיא נובעת מהלב, מדאגה, אהבה, אכפתיות, מעשיה ומנתינה.
מקרקע, מבסיס, מאריה ולביאה, מאל ואלה, מאהבה טהורה.

בלי לב אין מחויבות.
מחויבות לא באה לכבול.
מחויבות באה להעניק
ומתוך הענקה אמיתית, בסיס יציב, אהבה איתנה, אפשר לעלות בתאוריית הצרכים של מאסלו אל עבר ה"חופש", החופש שנמצא בתוכנו. בבחירה אותנטית.

קל מאוד לברוח ממחויבות.
כש"חתמת" על מחויבות – האדם יכול להבין משהו מאד עמוק בתוכו (אין לאן לברוח..)
הרי אם הכל בחוץ הוא שיקוף של מה שבתוכי,
מה המחויבויות שלי אומרות עלי?
אם הכל הוא שיקוף של מה שבתוכי, ההתבוננות במחויבויות שלנו והתחושות שלנו יכולה ללמד אותנו הרבה.

למה אני מחויב בחיים שלי?
מה מתוכם מתוך בחירה אותנטית שלי?

Photo by NeONBRAND on Unsplash

The post על מחויבות ואהבה appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

המסע לתוכי
היה להבין
שמותר לי
מותר לי להגיד את כל אלו

המסע לתוכי
כלל לאהוב אותי
על כל לא שאני אומרת
בלי לשפוט או לבקר
בלי לחשוב שאני צריכה להיות מישהי אחרת
או לעשות משהו אחר
או להגיד משהו אחר
או להסכים למשהו שלא בא מרצון אמיתי

המסע לתוכי
כלל להכיר ולפגוש את הרצונות האמיתיים שלי

המסע לתוכי
כלל קבלה של כל חלקי
את החלקים שאני כן
ואת החלקים שאני לא
את החלקים שאני רוצה לשפר ולשנות
ואת החלקים שפשוט הופכים אותי למי שאני

המסע לתוכי
כלל את הידיעה שאני לא מושלמת
ואני גם לא אהיה..
שאני מושלמת ושלמה בחוסר השלמות שלי

המסע לתוכי
כלל נשים נוספות
שהיו שם איתי בדרך
שהראו לי את הדרך מבלי ששמו לב אפילו
מעצם היותן
שיכלו להראות לי וללמד אותי, אפילו מרחוק
איך נראית האישה החופשיה המשוחררת שאוהבת את עצמה ודואגת לעצמה
איך נראית אישה שבאמת באמת אוהבת אותה.

המסע לתוכי
לאישה שאני
לנשיות שאני
לא נפסק אף פעם
הוא רק מתרחב
עוד ועוד כל פעם

עוד קבלה, הכלה, אהבה, נתינה
עוד חמלה, עוד שחרור, חופש, התחדשות
צמיחה, התפתחות

המסע לתוכי הוביל אותי ליצור ערב שכולו מוקדש לנו,
נשים אהובות ויקרות
מסע שמוקדש למהות שלנו
לריפוי הפצעים שלנו
לחיזוק העוצמות האינסופיות שלנו
לאיחוד הנשיות כשבט שתומכות ואוהבות
ששם אחת עבור השנייה
לצמוח ללמד ולרפא.

Photo by Joshua Rawson-Harris on Unsplash

The post המסע לתוכי appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.

כשהייתי קטנה התכחשתי אליה, כי חשבתי שזה אסור. שזה רע.

כשגדלתי, פחדתי…

אני לא יודעת מה קרה לי בילדות, אבל מיניות תמיד הפחידה אותי כילדה.

הסקס הראשון שלי היה כדי לסיים עם זה כבר.. כי נורא פחדתי מזה..

אני חושבת שרוב הגברים ששכבתי איתם בתקופה ההיא, היה מריצוי, מניתוק. כי זה מה שאמורים לעשות עכשיו, כי זאת אשמתי שהגענו לסיטואציה הזאת… כי הוא ממש רוצה ובא לו..

לא ידעתי מה זה מיניות אמיתית ומחוברת."

"והגוף שלי – דיבר בעד עצמו.

היוני שלי ניסתה לתקשר איתי עוד מאז.

היא ניסתה להגיד לי שכואב לה, שזה לא מתאים לה. שאני לא צריכה לאפשר לכל אדם שרוצה לחדור לתוכי. בטח לא מריצוי או ניתוק.

היא תקשרה איתי בכאבים לא מוסברים, בדלקות חוזרות ונשנות.

היא גם תקשרה איתי ברמות עמוקות יותר, כמו אזעקה שמתחילה להתחזק בכל הגוף.

כמה שניסיתי להתעלם – כבר בסוף לא יכולתי… היא לא השאירה לי ברירה.."

סיפורן של נשים רבות.

זה בדיוק מה שקורה לנו כשאנחנו שוכחות לפעמים להקשיב לגוף שלנו, לאיתותים שבתוכנו, ליוני שלנו!

ביוני שלנו יושב חלק ענק מאיתנו, מהמיניות שלנו, הנשיות, האלות שאנחנו, ההקשבה לעצמנו ולתחושות שלנו. הפחד שמא יעזבו או לא ירצו, הלא נעים הזה שאנחנו מסתובבות איתו שנים, הריצוי שלנו את הגברים, הפחדים, שמונעים מאיתנו הקשבה עמוקה פנימה, למהות הבסיסית הנשית שלנו, לנפש שלנו.

איבדנו את היכולת לעמוד על שלנו, ליצור בתוכנו את הבית הזה, בלי להתבייש, בלי להתנצל.

הרבה מהבעיות שנשים חוות –  כאבים, פטריות, דלקות – נובעות ממסע רגשי עמוק עם היוני שלנו.

היוני שלנו מנסה לדבר אלינו דרך הכאב, להגיד שמשהו לא מדויק בינינו לבין עצמנו. היא הראי הגדול של הלב שלנו.

אם הסקס לא נכון לנו, אם אנחנו חוות משהו רגשי בלי לשים לב – היוני זוכרת.

עלינו להקשיב לסימנים הכי דקים שלנו בינינו לבין עצמנו.

חשוב לזכור כי היחס שאנחנו מעניקות ליוני שלנו- זה היחס שאנחנו חושבות שמגיע לנו.

האהבה וההקשבה שאנחנו מעניקות ליוני שלנו זה האהבה וההקשבה שאנחנו מעניקות לעצמנו

יוני שמחה = אישה מאושרת וחופשייה.

היא זה אני.

היא זה הרגש שלי, הנפש שלי, התשוקה, האהבה, החופש.

Photo by Sharon McCutcheon on Unsplash

The post המסע לריפוי הנשיות appeared first on פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra.